|
ואחרי הרגע הקצר הזה אנחנו מדליקים עוד סיגריה ועוד ג'וינט,
מגלגלים את העיניים אחורה ושוקעים התוך מסכת הציניות הידועה
והמוכרה, שכבר התרגלנו אליה ולמדנו לאהוב ולחיות בתוכה עד
שכמעט השטלתה עלינו לחלוטין.
|
|
|
חתול?
משה!! שנים על
גבי שנים שלא
ראיתי אותך.
וסוף-סוף,
חתול... כן,
חתול... חתול!
חתול! חתול!
דג? |
|
