|
לצבא התגייסתי באמצע הקיץ. נער בן שמונה-עשרה, מבולבל, אבל
משחק אותה אדיש - אחד לא אכפת לו. בזמן שכל החברים שלי כבר
יצאו לגיבושים, אני ישבתי בבית. לא ממש רציתי לבזבז את החופש
האחרון שלי בריצה על דיונות כדי להראות לכולם שאני גבר.
|
כשאתה מסתכל בראי ואתה מגלה שאתה מכוער, יש בזה תקווה, כי
עכשיו אתה לפחות יודע מה צריך לעשות אחרת
|
לך תנסה לחיות בשמחה כשהעבודה משעממת אותך, הבנק יושב לך על
הורידים, וכולם מסביב לא מפסיקים לשאול אותך, "מתי תסיים את
התואר, מתי תסגור את המינוס, מתי תסתפר, מתי תתחתן, מתי כבר
תהיה בן אדם?"
|
|
|
יש לי תפיסה
פוסט
מודרניסטית
של הפוסט
מודרניזם.
זה כזה הפוך על
הפוך.
מתוך ספרו של
יעקוב פופק
איך להתחיל עם
בחורות ולהשאר
בחיים.
פרק 8 - נשים
באקדמיה,
סטודנטיות למדעי
הרוח. |
|
