[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המעריכים את רוי ג'איקוב

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התחלתי לנגן. לא כמו בכל פעם שאני מתחיל לנגן ואז יוצאים לי כל
מיני צלילים, שבסה"כ נורא מתאימים זה לזה, ונשמעים אפילו ממש
טוב, אבל עדיין, זה לא זה.

בחלומו הוא ראה אנשים, והם רצים כולם עד לנקודה בה הרי הקרח
הגדולים התחילו, ושם נעמדו, מביטים באיתנותו הגדולה של הטבע
ולוחשים לעצמם. את קולם העמום לא הבין אך את רצונם הוא לא
ישכח.

לכן לא המשכתי אליו, פשוט חתכתי את זרם המפל שלי כך שלא ימשיך
לתוך האגם הגדול, אלא יישאר צף בשמים בין הסלעים החדים למצוק
האימה...
לכן אני פה. מביט מבעד לחולות הנודדים, מנסה להבין איפה בדיוק
נעצרתי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
שירת הימים
שבשדרות כפי,
אל אלפי שירות הים,
אל כוכבי אלי השמיים,
ואל כל אנשי הגן...

נולדה תחת צל הלבנה
בין השניה של חיים ומוות...

ואז,
אשאל, היכן שבילי?
היכן הלבנות אשר הובילו אותי לתוכי?

המוות קורא לי בשינה
המציל כמו ערפל שחור
הוא נותן לי קופסה במתנה
וזורק את המקל לבור

הים מת
כל המים התאדו לעננים שחורים

אשחק לי עם הזמן
אשלוט בו ברוחי
אני האלוהים של הים
אני השטן של עצמי...

כשחיי נושרים כמו שיני
שאני מרגיש מת אך לא חי
כשההמון בקהל קורא לרקיע
אני משמיע את הקול השכיח
אני קורא לו
לאלוהים שלי, שלו

הם יושבים ברחוב
בצידי הדרך
ליצני החצר , כך אמר,
כך המלך קרא לאומללים
האלו.

...כמו רקיע שנעלם עם הזמן
והאבנים שעפות באוויר
יקראו את שמי, כמובן...

איך ניתן לתאר נדידה
של כל כך הרבה זכויות קטנות
וכולם מביטים עליו בשתיקה
האם גם את תבואי?

...וזורק תצמי לתוך העבר

קצרצר
שוב נאמר עלי...
שהעולם גדול מידי,
ומי אני שאמרוד באלים?

שלושה ירחים.
אחד- לזמן שלא נותר
שני-לזמן שלא יחזור
והשלישי- לנשמת זמן האדם

השתיקה הממושכת
מכה בעורפי
באזור מלחמתי
באזור מגנוני

תנו לי לרקוד תחת שמי גן עדן...


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
מחאה
כן, אני יושב פה בחדר שלי
מפנטז על העתיד
כן, אני רוצה להיות במלחמה




מה זה ארוך,
ארוך, ארוך,
ארוך
ובסוף נגמר
בחסה?...

תור לבשר
ברוסיה !!

צפיחית בדבש
מדגימה הומור
ישראלי לרוסיה
מהסוג השני


תרומה לבמה





יוצר מס' 5149. בבמה מאז 16/8/01 6:02

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרוי ג'איקוב
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה