[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על רועי דיקמןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי רועי דיקמןאל היוצרים המעריכים את רועי דיקמן
אם אין לך מה להגיד- תשתוק




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
לאלעד ציונים גבוהים וכל המורים אהבו אותו. הוא היה הקפטן של
קבוצת הכדורסל, ויו"ר מועצת התלמידים, תפקיד שהיה שמור רק לאלה
מהשכבה המסיימת לימודים ואלעד היה שתי שכבות מתחת.

היא התחילה להתקרב, לא הייתי מפחד אלמלא החרב שהיא החזיקה ביד.
אני עדיין לא מבין איך החרב הגיע אליה, אני גם לא מבין איך
פתאום הייתה תזמורת של קופים ברקע ולמה גם הם ניגנו ביטלס.

אהבה נכזבת
לא הכרתי אותה בשם, אבל ידעתי שהיא ידידה של אחי. היא נקשה
קלות בדלת, שאלה אם היא מפריעה. הנהנתי לא, והוצאתי מן קול
בלתי רצוני מהפה. היא חייכה. חיוך כזה רואים רק בסרטים. חיוך
חצי תמים, חצי מפתה, של נערה שמגלה את נשיותה ומתחילה לנצל את
זה לטובתה.

הומור
והחבר הכי טוב שלי (שנקרא לו מעכשיו רונן, כי "החבר הכי טוב
שלי" זה כינוי ארוך מדי וכואבת לי היד לרשום כל פעם מחדש "החבר
הכי טוב שלי", ואם חושבים על זה, אם הייתי קורא לו מהתחלה רונן
ולא "החבר הכי טוב שלי" הייתי חוסך לי המון כאב, אבל אז לא
הייתם יודעים שרונן

אני חושב שאם ההיתי יכול לחזור אחורה בזמן ל-10 דקות לא הייתי
חוזר על מעשיי, אבל אני לא יכול לנסוע בזמן כבר חצי שנה בערך,
מאז שהתחלתי לקחת את הכדורים הכחולים שדר' נאור נתנה לי.

שישה בוכים, חמישה מנסים לא לאבד את השפיות, ארבעה מתחפשים,
שלושה עוד מניילנים, שניים מנקים ואחד אלוהינו, אלוהינו
אלוהינו

תמיד אמרו לה שיש לה לכלוך על הפנים, ושהיא נורא מוזרה. לאימא
שלה היא הייתה בוכה לילות שלמים, היא שאלה אותה למה דווקא היא
מהכול הילדים בכיתה הייתה צריכה לקבל את הנמשים. למה היא לא
כמו כל הילדים. אימא שלה תמיד הזכירה לה שהנמשים זה מה שמייחד
אותה

בלי הפסקה, בלי שינה בלי לאכול, בלי כלום. פשוט דיברנו ודיברנו
על הכל. הרוב היה אומנם שטויות, אבל גם שטויות זה נושא לשיחה.
ושוב פעם שקט.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ולפעמים עם עצמי, כשאני מרגישה חלשה
רק לפעמים רוצה שהוא יחזור חזרה

קצרצר
ויופייך מעלף מתמונה דהוייה

אם היא רק היתה יודעת כמה היא מכאיבה לי, האם היא היתה נותנת
לי טיפול בחיקה?

והייתי יושב, מול הים וחושב
איך האור מכה בגלים
ומוציא בלוק נייר, עיפרון מפחם
משרטט לי שחפים צוללים

אם רק תתני לי, תרשי לי, תכניסי אותי לחייך;
אתמסר לך, אטפל בך, אוהב אותך עד בלי די.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
בסוף יהיה טוב, באמת, אני נשבע לכם, הרי כל כך הרבה אנשים כבר
אמרו לי את זה שזה חייב להיות אמיתי. אבל מתי הסוף הזה יגיע,
ומתי יהיה כבר טוב, כי בינתיים, אם לומר לכם את האמת, לא טוב
לי, לא טוב לי בכלל.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
מבויים
אל היצירה




אל תדברי על
אריק !




תודה, זה פשוט
כואב יותר
מידי.
בנץ


תרומה לבמה





יוצר מס' 20373. בבמה מאז 27/2/03 10:22

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרועי דיקמן
© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה