|
בחורף של 1982 זה התחיל...
ומכאן ואילך תשמעו עליו הרבה,
איש של קייץ... איש של ים... איש של חופש...
אני כמו תמיד עומד במקום,
והעולם מסביב השלים עוד סיבוב.
|
the feeling that was used to get into my heart
when I saw
|
בנהר של דמעות,
היא מסוגלת לקטוע אצלי
ים...
|
... והחיוך שלך מחסיר לי בלב פעימה.
|
הכח נגמר,
הדמעות נשפכות,
ומה שנשאר
רק לזרוק הבטחות...
|
לבן עורך כשלג,
והלב שלי נשבר...
|
אני רואה שם דקלים,
גם כמה סירות באופק,
ויודע שאין סיכוי שאראה שם אותך
|
כל האנשים האלה
שאיבדו את דרכם,
כל ההולכים בעדר
בלי לדעת לאן..
|
הקול שבקע משפתיים של חיוך -
השאיר...
|
בשיכרון גדלות משתכר,
הבעתי לעצמי הבעה
בציפייה גדולה ציפו אותי
ציפיות העולם הצר
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
- את מי את
מעריצה?
"אה, את אנה
פרנק".
- בגלל
האומץ?
"לא".
- בגלל
הנחישות?
"אהם, לא".
- אז בגלל
הכתיבה?
"גאד, לא. פשוט,
לעשות קרחת
חמישים שנה לפני
שינייד אוקונור?
אם זה לא להקדים
את זמנך, אז מה
כן, כאילו?".
(מתוך הראיון
הבלעדי של איזה
אחת. בקרוב). |
|
