|
זיכרי אותי, אני עוד כאן,
לתמיד, אם תרצי,
אופיע בחלום.
|
השיר הזה נכתב, כי עצוב עכשיו.
ושחפים עוקרים ביתם אל הדרום.
לא עוד יאכילו ילדיהם, תוגת בכיו של הגוזל,
אשר הורעב ועף לשם היום.
|
לא שומע אותה, ואולי זה רק נדמה,
שבין כל הרצונות שלנו כלום כבר לא ייצא.
בין ימים של סתם שגרה מהולה בבהלה,
היא מגיעה אלי, כמו סופה זרה.
|
|
|
הלב שלי בקערת
פיירקס, הראש
שלי במיכל
פלסטיק שניתן
לשטוף במדיח,
והחלומות שלי
בפינה עבשה של
המקרר.
צרצר, לא מבין
שירה מודרנית |
|
