|
מחיר האנונימיות
עכשיו, אחרי שהמעלית כבר באה לאסוף אותי, אני
הרבה יותר חלשה. תלושה. אבל הגיונית, כך נדמה.
תכף אזלוג עשרים ושתיים קומות. בסך הכל צריך
לקנות בקבוק שמן, כדי שנוכל להכין את העוף, וקצת
פסטה. משימה איזוטרית מדי בשבילי, אבל מה זה
חשוב, העיקר שנתיישר עם
|
דמות אשה ערומה מפוסלת חימר אדום, שכבה על שולחן ארוך וסביבה
אנשים חוגגים, אולי חתונה, אולי ארוע אחר. גופה סתמי ורזה,
פניה צרים אף הם, ולצווארה קשור חבל צר ולקצהו רתומים שלושה
כלבים.
|
ועתה
הפכי עצמך אל הצד
בתנוחה העוברית הקבועה שלך
כך רוקני מעיין
|
עיר שאינה נודעת לי, ואיני יודעת בה, אך כמהה.
מעין צבעוניות שאיני מכירה כמותה.
ובחדר הזר הזה שלטת הסתמיות, בגוונים של סגול בהיר.
עוד חול על כפות רגליי, אני תמהה.
|
דנה ילדג
דנה היא ילדה אבל גם דג
בגלל זה דנה היא "ילדג"
|
שיחי מדבר נמוכים
כבר יבשו מן הקיץ
בתמונה מילדותי
מוללתי עליהם
|
רגליים יחפות
מצהלות על חלוקי נחל
והמה כגחלים לוחשות לי:
"רקדי".
|
כח אדם
וכתב אישום
וכר אדמוני
וכיס אחורי
וכתם ארור
בעצם
|
לעיתים לא כל כך נדירות
כך נדמה
אתה משת"פ
של השגעונות שלי.
|
הו מי אמבט חמימים
בית גידולי הישן
חיית הטרף הקטנה שלכם
שבה לביקורה הדו-יומי
|
אתמול כשאכלנו סושי
הצעת שאטעם מן הצלופח
לא חשבתי לעצמי
שזה דבר של מה בכך
|
שקט וצינה נותרו בחדרך
אחרי שאספתי את תיקי
ונעליי השטוחות
וברחתי
|
דעתי נטרפה עליי לאחרונה
ומכאן אולי הקושי לכבס
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
מישקה! החוצה!
משפטים ששומעים
במכולת.
בוליביה. |
|
