|
אם אכתוב בגוף שלישי כמתבקש כאן, ארגיש כמו אלון
מזרחי ,או אחרים המדברים על עצמם כך. עד שלא אהיה
ערך מילוני או אנציקלופדי אספר לכם על עצמי קצת בגוף
1 ברשותכם.
בשנות השלושים לחיי, וטרם הרגשתי שגדלתי די
תמיד רציתי בעיקר לחיות, הבנתי כמה קשה ושצריך מזל
אז התחלתי לנסות.
מספק שירותי מסחר מקוונים, חושב על פוליטיקה בכל
מיני גוונים.
נולדה בי התחושה כי רק אחרי שאמצא אישה
אגיע גם אגיע לשלב הבא.
אני עוד מתפתח, שערות לבנות ראשונות מבצבצות בינות
לשאר החברות. מקרוב קמטים קטנים נקבעים במקומותיהם
בפנים, עדיין אני נראה בשנות העשרים.
החיים הולכים קדימה ונשארים בשום מקום .
כל הדרכים מוכרות ואני לא יודע לאן אני הולך.
אני רוצה להתממש, איתך ביום בלילה למשש.
הרגשתי רע. הרגשתי המוני, פלוני, ממוספר, פר.
"הסיוט הזה היום הוא כלום לעומת מה שמחכה לי מחר," אמרה לנהג,
שהפעם לא נשאר אדיש, ובעוד מחצית האוטובוס מתחזים לסרדינים
הפטיר "מה האסון הזה? מה קרה היום?"
|
מרוצה וטוב לב, טפוח עצמית על שכם, הבנתי שהגיע הזמן לפעול.
פעילות גופנית מאיצה אצלי תמיד את המטבוליזם, והחלפת מנורה
שקולה לריצת קילומטר וחצי, בעליה. גם שינה היא פעילות גופנית
מעצם כך, אבל זה באמת לא חשוב.
|
צעדתי לעבר השוק לקנות לימונים עבור המסיבה בערב. בכניסה לשוק
ישבו ערסים ושיחקו שש-בש. השתוקקתי לצפות בהם ואולי ללמוד משהו
חדש, אך הצורך העז למלא את חובת הלימונים גרר אותי מהם לנבכי
השוק.
|
Adorable woman,
You make me such a fucken lunen'
|
יש לך ריסים
אז תסגרי את התריסים
|
בואי לרקוד
לך אני יכול לסגוד
|
בך אהבתי לנגוע
אתך רציתי לגווע
|
את האש המפיחה כוויה, בנפשי משתוקקת אהבה.
כמו הים הכחול הנושק לחוף הצהוב בגדול
להתגלגל איתך על החול
|
אני גם מיליון פנים אחרות, מוכרות.
כל מבט משנה בי מעט.
|
חשתי כמטרד, מצד שני קולך רעד.
לא הפעם האחרונה, לא הנשיקה הראשונה
|
בואי כבר לשקיעה הראשונה שלנו
|
אם תמשיכי להתנהג ככה אני לא צריך שתגידי שאת אוהבת אותי.
|
הילדה שבערה בדרכה ללכת
עם אמה המתועבת
|
עלה נידף סתם
מוריק אור על הגדם
כאן צבע טרי
|
כמו מים של הים כמו הלמות הלב בדם
|
ירח מאיר
תנוחה חדשה בקיר
יורדת לפיר
|
לפעמים כשקצת נפגשים
ויש דברים מסעירים
ואומרים דיבורים
יוצאים חדשים ,לא ממוחזרים, גם דברים מפוזרים
|
זכרונות ופחדים מול הזמן מתנפצים.
|
חודשים עונות תמימות.
שאלות מענות.
עתיד לוטה חלוק
אבדתי כמו פתק בבקבוק.
|
הסתכלתי בשמיים האפרפרים,
ראיתי נקודות נקודות כל החיים,
ככה אני רואה גם דברים ברורים
|
במיטה, שמיכה אחידה, מיטה עקומה
|
הרי שבהשוואות סוציולוגיות כמו שנעשו לפני מספר חודשים ע"י
"מעריב", נראה פער ברור ומובהק בין השולטים באליטות השונות
בארץ - הכלכלית, המדינית, החברתית, המשפטית, הציבורית,
הביטחונית, חבל שלא נבדקה האליטה התקשורתית.
|
|
|
אהבתי לחם,
אהבתי גם שום.
אך יותר מכל,
אהבתי לחם
ושום.
מחדד הלשון |
|
