|
הבטתי בה במבט מתחנן,
קחי אותי, רק אותי - אומר - לא אומר,
היא יושבת, צופה, מבינה כל מבט
אך רוצה היא אחר ואני שוב לבד,
|
הוא מזכיר מציאות שעל דלתי מתדפקת,
הוא חודר את חומות ההכחשה השחורה,
ובחדר - עצוב, לבד הוא חודר באימה משתקת
מנסה להזכיר שכל יום - הוא יום שנגמר
|
סופו של הבוקר - תחילת צהריים,
עיניים פקוחת - חשופת שדיים,
מתבוננת בעוצמת עיניו של בחיר ליבה,
אהבת נעורים - אהבה כה תמימה
|
רוצה להיות איתך,
מעבר לכל רצון אפשרי,
תאב לבשרך - למגע על ידי,
רוצה את קולך לשמוע בדממה,
|
|
|
"לא, לא שמעתי
על גרפומן
הסלוגנים"
גרפומן הסלוגנים
חי בהכחשה |
|
