[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רבקה ירון
ICQ 160255934 160255934
ילידת ארגנטינה.
בישראל: מ-1961;  ירושלמית מ-1966.
מקצועות: מוסמכת בספרות השוואתית;
           בבריאות הנפש.
סוגות כתיבה: פרוזה (סיפורת, רומנים,
                מסות) ושירה.
ספרים שיצאו לאור: מ-1992.
(פרס רחל לשירה 1994.)
פרסומים נוספים: בכתבי עת שונים.
חברה באקו"ם.
עיסוק סביב כתיבה:
 
הנחיית סדנאות לכתיבה בתחומים:
    סיפורת, שירה;
    כתיבה עיונית;
    עריכת אנטולוגיית "בסדנה" ( 4 );
    עריכה ספרותית;
    הדרכה אינדיבידואלית בתחום.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
איפה לא היה אבא אנחנו לא ידענו, אם כי ידענו יפה-יפה איפה כן
היה אבא שלנו -

זוגיות
מה את חושבת לך, גם אני בנאדם. מה, תמיד הרגישויות שלך. מה,
מסתכלת עליי, אני לא דוגמן, לא עושה פוזות לצילום. מה, ועכשיו
את באה לקראתי. די. נמאס.
וטרק את הדלת.

מיתולוגיה
הביט בדמותו, שהשתקפה במימי הנהר, ואשר נראתה עדיין צעירה,
אפילו תוססת, חייכנית לקראתו. עצם את עיניו, פקחן, והביט אז
בעצמו-הוא, בלי כחל וסרק

אינטרוספקטיבי
המשקפיים היו מונחים כמו ילדים טובים, העיניים כלפי המטלית.
הפקודה לקרוא הפריעה, לנורית, לא פחות משהפריעו לה הפקודות של
הגננת מרים, זו שהייתה עושה את תורנויות השבת ברפת של המשק, זו
שהייתה מזכירה לה כל הזמן מה מקור השם שלה


לרשימת יצירות השירה החדשות
פואמה
חלומותיי עברו את גובהי
מזמן, לפצותני
על ילדותי העשירה מדיי.

בכיכר ציון בנו מזמן
מודל שטוח של אמפיתיאטרון. תזמורת

אינטרוספקטיבי
גופי לא מדבר איתי.

כיום הוא מדבר שפה בלתי מוכרת.

ובא אלינו החורף / ולא ידענו.

הפינה של רמב"ם ורמב"ן --

האף פחוס יותר כבר לא יכול להיות.

בחורף, בחורף -

מחאה
התריסים הוגפו. יושבים
ומניחים בחוץ
לעולם לטרדותיו לרעשיו
והשיחה קולחת מדי כמה

כינסתי נכסים על פני רקיע בלי ילדות
נכסי בדרום
נכסי בצפון

גופי לא מדבר אתי.

כיום הוא מדבר שפה בלתי מוכרת.
רופאים מומחים מבינים

אני מהלכת בין המילים
מקיימת יחסים אינטימיים
פסיק נקודה נקודתיים קו מפריד מקף

רצתי לקרוא לך, תשמע, מנגנים //
נוכחתי: אתה אינך, איך //
אשתף אותך (...)


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כאן נולדתי. כמעט עשרים שנה חלפו מאז הייתי כאן בפעם האחרונה.
לעומת הרעש, הצעקות, הפעלתנות המטורפת, לעומת כל מה שנשאר אצור
בזיכרוני - השקט. על אודותיה, בכל אופן.

אני בכיסא.
החדר ריק.
אין דלת.
אני

[הייתי זקוקה לברכתו, אם כי למען האמת, ידעתי שאצליח - הלא כבר
הייתי בסרט הזה, ביסודי ובתיכון, בימים ההם היה בענייני מין
ומיניות ופרו ורבו, בזמן הזה יהיה אחרי שפרו ורבו.]

[שתיקה אלחוטית. שאני עצמי סיימתיה. נתניה, אם זה בסדר מצדך,
אטלפן אחר כך. זה בסדר. הבנתי.]

[בפעם המי יודע כמה במספר חוויתי תחושה איומה של ציפייה ממני,
שאהיה בדיוק מה שמצפים שאהיה, וזאת ציפייה מיותרת וגדולה מדיי
למידותיי.]

[גלו גלו גלו. הברחתי. מאאא מאאא. סתמתי. מממווו.]

[שתינו על הדשא, בקרבת מקום למגורינו. בעיניי היא נראתה חסונה
דייה לענות בכנות על שאלות שהטרידוני. היססתי, שתקתי, (...)]

2. אני הייתי בת שלוש כשאבא עזב. או נטש. גט. יונה התפרצה על
אימא בצעקות, הכול באשמתך, את פרה, את משוגעת

הקוקוריקו המפורסם לאטה נתניה תוך כדי הרהורים עליזים, אז מה,
מה יעשה לי, מה יגידו לי, מרגלית נו תגידי כבר.

שעמליה תספר. בחיי. נו עמליה, זה שלך. שתי אלה במתח מחץ.

שמעתי - זוועות כגון אלה סופרו ודווחו לגבי ההיריון, בעיקר
הלידה, ובכלל.

[טוב יופי אבל איך נברר.
אפשר לשאול אותה הציעה האחראית.
רעיון. אז צריך לחכות עד שהיא תגיד עוד פעם. מסקנה של אחת
מהשתיים.

[נו טוב נעזוב. נתניה לא לפתוח, בואו שתיכם, חיכיתי שתגיעי
עמליה, אני רוצה שנראה כמה חולצות בבן-יהודה.]
למחרת היום ראיתי את נתניה מארגנת את הבובות שלנו, קיבלתי רשות
מיונה אמרה לי והלבישה חליפה לבוב הגדול שאחותנו הגדולה
קיבלה[...]

הילדה הראשונה ובתה היחידה של יונה נולדה מתה בניתוח קיסרי.
בטרם חזרה להכרה מלאה דרשה את אימא, אימא ישבה לידה, [...]

מתוך העפר
מתוך האפר

בתחילת הדרך הגבולות נראו נטויי צוואר, (...)

בלילות היו ישנים בתחנת אגד הישנה על הסמרטוטים, ופייבלה היה
פולה כינים מתוך שערותיה וצעיפיה. אמר לה: אלמלי היה בידי
הייתי נותן לך ירושלים של זהב. בא רבי עקיבא ונדמה להם כקבצן
בן קבצן, וקרא על הפתח ואמר להם: תנו לי קצת סמרטוטים


לרשימת יצירות המסה החדשות
מסה ומדריך לקריאה נכונה - על מנת להגיע לידי כתיבה נכונה.
מבוא - חשיבותו של הפיסוק

מדריך להבנת המבנה של הסונטות בתוספת דוגמאות ותרגול - בשלושה
חלקים. חלק ראשון להלן.

סיימנו את החלק הראשון עם הצעת קריאה-בקול את הבית הראשון
בסונטה ט' של לאה גולדברג מתוך "אהבתה של תרזה די מון". הסונטה
הולחנה והיא מושרת ומוכרת היטב. קל מאוד לעקוב אחרי המבנה
הפנימי - שקילת שורה לפי המשקל הדומיננטי והמוביל - ולקבל את
הקצב. ולהמשיך את הקריאה

לבקשת אלה המתקשים לראות את הסוגריים המרובעים ([ ]):
אין דרך לוותר על השימוש בהם - זה אחד הסימונים המתבקשים
והנדרשים לכתיבת חומר מסוג זה. השימוש בהם נעשה בשני מקרים
ברורים. להלן הדוגמאות מתוך חוברת האקדמיה ללשון העברית
[ההדגשים שלנו]:




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
ירקות זה האוכל
של האוכל שלי!

מי אוכל ירקות?
המבורגרים
אוכלים ירקות.
ומי אוכל
המבורגרים? אני
אוכל המבורגרים.


-מלך שרשרת
המזון


תרומה לבמה





יוצר מס' 13678. בבמה מאז 17/8/02 7:59

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרבקה ירון
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה