|
סערת רגשות
מתחת לפני השטח
לא רואים
לא שומעים
גם אם רוצים.
עיניו שיקפו לה עולם ומלואו.
לא הייתה בהם את ההתחמקות האופיינית.
לא כבש אותם בקרקע אלא הפנם לתוך עיניה, לתוך נשמתה.
|
האויב היה קרוב, קרוב מאוד.
הוא יכול היה להריח את ריחו. את ריחו ואת ריח כלי נשקו. ריח
זיעה ועופרת. ריח עשן ודם. ריח מפלצתי אך מוכר. מוכר מידיי.
|
אתה הפרי האסור
עץ הדעת
שידעתי אותו
רק קצת
וגורשת
|
נכלאתי בבית אבן
נאנסתי להביא לחם למשפחתי
הוכרחתי לאכול במטבח
ולישון במיטת נוצות
ונגערתי על תחושותיי.
|
פה יש לו
וגם ידיים.
אצבעות מהירות
מקלידות.
|
שוכבת על מיטתי
קוראת ספר
שלווה, לא מודעת.
|
|
|
סלוגנים לא
חתומים
כמוהם כילדים
שאביהם מסרב
להכיר בהם.
אפרוח ורוד,
מקפיד לחתום
תמיד על
סלוגניו,
ובמקביל להתעלם
מילדיו שלו, כי
למי יש כוח לשלם
מזונות. |
|
