|
אני שותה את הטיפות האחרונות של
מילקשייק ילדותי
גומעת בשקיקה
מסרבת-
להכיל בזה שהוא עומד להגמר.
|
.. אין לו כלום חוץ מ
פיסות זיכרון של ימים טובים יותר
ימים בהם - נשארה לו
טיפה דלה
של כבוד עצמי.
|
כולנו ,בעצם ,
בובות מריונטה
בתאטרון חיינו
הבעיה,
או המזל-
שלא כולנו מרלון ברנדו
|
זוכרת אז, כשהיינו בים
אמרת לי
אנחנו התגלמות מרשימה של
הטבע
הגיגים פילוסופים שטופי בירה
ושמחת נעורים
צחקתי.
|
סחרחורת צבעונית,
כתם שחור
מריחה מיותרת
בציור של אלוהים.
|
|
|
עשיתי
חושבין...
אשור אובליט ה1
היה ממש שאקל,
וכך גם
אשורנדרפל ה2,
תגלת פלאסר ה1,
תגלת פלאסר ה3,
סרגון השני
וסנחריב. אבל
אני? אני
נדפקתי. סתם
הייתי איזה מלך
אשורי שאף אחד
לא זכר...
טוב... לפחות
אני לא
אפרחדון...
כי כולנו הרי
יודעים מה קרה
לאפרחדון...
חחחח...
שלמנאסר. |
|
