|
סופרת יום ועוד יום, חורזת לי שירים
מחרוזות של שבועות,
עונדת חודשים
שנים
בדמיוני ראיתי איך הזמן הופך לחומר
שקול לי עוד שבוע
עוד יומיים
אני כבר אשלם.
אוהבת על אף הכאבים,
הפחדים והפצעים.
רק
לאהוב עד צאת נשמתנו
עד איבוד דעתנו
עד כלות.
|
לנגד עיניי נשקפים פחדיי
חדים כמו קרני השמש
שבעבר צרבו את בשרי
ובאותה החדות
מרגישות ידיי
כאשר אותו הלהב פוגש שוב את עורי
|
כמו עשן
ושריפה
כמו ענן
וסערה
סימני אזהרה...
|
אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
|
|
אל תקחו את זה
אישית.
התכוונתי להעליב
את האנושות
בכללותה.
אפרוח ורוד,
לא מקפח איש. |
|
