|
רינת (ילידת 1978) החלה את דרכה האמנותית כבר בגיל 5
במדרחוב של נחלת בנימין כאשר רצתה לרכוש בובות פימו
קטנות ונתקלה בסירובה העיקש של אמה אשר אמרה:
"תסתכלי טוב טוב איך הם עשויים ותעשי בבית יותר
יפה..." (יש לקרוא בקול של אמא). בקיצור, לא היה כסף
בבית בשביל לקנות מותרות בצורת פיל מפימו או ציורים
של ואן-גוך ורינת נאלצה למלא את הפינה הזאת בבית
בעזרת שתי ידיה הקטנות והעמלות.
כיום, רינת עורכת סדנאות יצירה שונות ומגוונות
לילדים בכל רחבי הארץ ובנוסף, מציירת בשמן ואקריל
להנאתה ולפרנסתה על בדים, קירות, רהיטים תמונות
וכו'... (לפי הזמנה)
כל הציורים של רינת הם העתקה מדויקת מצילומים שונים,
דבר אשר מאפשר למזמין הציור לישון בשקט ולדעת שהוא
יקבל בדיוק את מה שביקש...
זה קצת עצוב לה שהיא לא מצליחה לצייר מה שעולה לה
בראש, אבל היא מתגברת על זה, ומקווה שגם אתם...
ציור קיר ענק לחדר ילדים. לא נכנס בתמונה אחת אז חיברתי
שתיים...
|
ציור שמן של האפגנית העצובה המוכרת לכולנו מתמונתה המפורסמת
ב"נשיונל ג'יאוגרפיק". הצילום קצת הורס את החיות והצבעוניות של
הציור כפי שהוא במציאות אבל בדיוק בגלל זה אני לא צלמת...
|
ציור שמן בשחור לבן של הילדון העצוב מעטיפת התקליט של u2.
|
ציור שמן שדי התחרבש (מבחינת הצבעים) במעבר למחשב, אז תפעילו
קצת את הדמיון או שתבואו אלי הביתה.
|
ציור שמן אשר הוזמן במיוחד כדי לקשט פינה מרוקאית בביתם של זוג
צעיר. ואז מה אם אני מצלמת עקום.
|
אחד הציורים הראשונים שלי בשמן...
|
עוד אחד מציורי הראשונים בשמן...
|
ציור שמן שאף פעם לא סיימתי וכנראה שאף פעם לא אסיים... רק
הפרצופים גמורים. כל החלק התחתון של הציור נשאר עדיין בשלב
הסקיצה הראשונית.
|
|
|
יו-הי-יו-הי-יו-הי
-יו-הי-יו-הי-יה
הקטע הכי מגניב
מתוך "כמה פעמים
ספרת עד עשר". |
|
