|
4.3.1988- והעולם עדיין שותק...
אני אוהבת אותך בשלמות,
אוהבת אותך בתמימות.
|
ועכשיו, תעזבו אותי בשקט, להחליט לבד רוצה...
אולי אותו אזרוק ואמצא מישהו אחר, ואולי אני איתו אשאר,
ואמשיך לסבול את השקרים, את הכאב, עד שיתמוטט, יישבר, הלב.
|
בשבילה אוותר על חיי האושר,
רק בכדי שזה ייגרום לה לשמחה.
|
אבל הנה עברו כמה חודשים, אותי היא ניצחה, אין לי יותר
כח להילחם בה, הנה, בואי תיכנסי, תיפלשי אל תוך ליבי...
|
הפסקתי להאמין באהבה, באהבה שלך לפחות,
האהבה שלי אליך תמיד תשאר, כן, ככה קורה,
האהבה שלך אליי פשוט מתה! והנשמה שלי, מתה ביחד איתה.
|
ואם אתן לך את הלב שלי, תשמור עליו, ותתן לי את שלך?
או שתבחר לפגוע, לקרוע, לדרוך ולמעוך אותו כמו שאחרים בחרו?
|
הפעם, היא תחדור אליו, תזרום בדמו,
היא תלחש לו מהתת-מודע שהיא עדיין פה.
ותכריח בעוצמתה שכה רבה, לאהוב, ולהתמסר, רק לה.
|
בגלים טבעתי,
ונכוותי מהלהבות,
כי ניתקו את מכשירי ההנשמה,
אז מה אם הצלקות שעל ידיי מהסכין הרגו אותי?!
|
מתי אוכל לגעת בחזה שלך? להרגיש את דפיקות הלב..
להרגיש האם לך מבפנים, גם כל כך כואב?
|
יותר לא תייעצי לי בשומדבר,
אפילו כשתחזרי מהעבודה השלום שלנו יהיה מאוד קצר...
|
תיפרקי הכל,
את כל העול.
אשמש לך כשק איגרוף בימי הקושי,
שהם למעשה ימי חול רגילים.
|
באותיות שחורות על גבי נייר לבן נכתב:
''נא לא לשתות, תופעות לוואי - אהבות נכזבות''.
|
|
|
הכי מבאס בנסיעה
במינבוס קו ארבע
זה שאתה חלק
מצוות העובדים
כל הזמן מעביר
כספים אחורה,
השלב הבא הוא
שהנהג יבקש ממך
עזרה בדו"ח
למע"מ.
ערד עזמוביץ
בעוד סיבה למה
הוא הולך ברגל. |
|
