|
אתם מוזמנים להצטרף אלי למסע פרנואידי והזוי של
אימה, טירוף, בדידות, דיכאון, טרגדיה והרבה דרמה...
אני מחזיקה כיסא שעליו פעם ישבתי
בוהה בדף שעליו פעם כתבתי
משקיפה מרחוק על הבית שבו פעם גרתי
ומסתכלת עליך הבחור אותו פעם אהבתי.
|
נמאס לי שכולם אומרים לי שאני צריכה להמשיך הלאה.
אמרו לי כבר אלפי פעמים שדברים רעים קורים
שכולם נופלים ,ושכולם נשברים אבל אמרו גם שצריך לאסוף את
השברים להרים את הראש בגאווה ולהמשיך הלאה.
אני לא חושבת שנפלתי - אני הופלתי לרצפה!
והחלקיקי שברים שהתרסקת
|
|
|
אני רואה
טלויזיה, אבל
היא לא דולקת.
אמא מסיקה מזה
שאני ממש טיפש,
ולאבא נמאס כבר
ממזמן, אין סיבה
שכולם יאהבו
אותי אם אני רק
בוהה במסך
אפור-חום שעשוי
מזכוכית, הרי
בסך הכל כל מה
שיש שם זה רק
כמה נורות
ואנשים זזים.
אני עובר
לרדיו!
(תהיה אתה) |
|
