|
הדואר האקטרוני הראשון שאני מצליחה לשלוח לכתובת של שי, גורם
לצהלות שמחה אצל הנכדים. טל נכדתי בת השתים עשרה, אחותו הקטנה
של שי, מטלפנת אלי בהתרגשות רבה, כאילו שונו סידרי עולם.
|
אפילו עומר הקטן שהוא סרבן אכילה, "פותח פה גדול" ואוכל את
הקציצה עד הפירור האחרון.
|
"כדאי לך להשתמש בבושם שלי," אומרת הילדה, "יש לו ריח עדין."
|
כעבור שעה, לאחר שהצלחתי לכתוב באצבע אחת את המשפט "אני אוהבת
את שי," מחייך המורה הקטן ומודיע על הפסקה ועל מועד השיעור
השני
|
|
|
הכי טעים לאכול
את הקרמבו
בשלבים, לקלף את
השוקולד, אח"כ
את העוגיה,
ובסוף את הקצף.
אבל למי יש
סבלנות?
אחת שאין לה
סבלנות. |
|
