|
 235996811
קרועה בין שני עולמות: עולם הדמיון בראשה, ועולם
המציאות שבחוץ. מתנדנדת בין כאב לשמחה, בין שנאה
לאהבה, בין מחשבות לרצון לשכוח.
מאוהבת ביצירי דימיונה: הפילים הוורודים עם הכנפים,
צחי ורוקו, גרינלנד, וחברים.
מנסה לאזן את עצמה בחיים האמיתיים.
למרות שקצת קשה לה להבדיל איפה נגמרים חלומותיה
ואיפה מתחילה המציאות.
חייבת יותר מדיי לאנשים וקצת מדיי לעצמה.
מודה לכולם על התגובות ועל ההשראה לכתיבתה. באם היא
אוהבת אותכם ואם לא
מזמינה אותכם לסיור מודרך בתוך לבה.
(וכן לאלו שפקפקו יש לה כזה..)
תחזיקו חזק!
נ.ב- פו אני אוהבת אותך!!
גם העובדה שקרעת חתיכות מלבי בשביל הזיכרון שלך לא העיקה עליך.
ידעת ללטף אחרי זה, להעמיד אותי על ארבע ולגרום לי לגנוח
לרחמים. לא הפסקת גם כשפניי הלבינו בעווית מוות אחרונה. כנראה
נשאר בך עוד כאב שלא הספקתי לגמוע.
|
"אתה אוהב אותי?" שאלת את בקבוק הוויסקי
אני חושבת שהוא ענה כן... חייכתי
|
"אבא שלי התאבד כשהייתי בן תשע." דן אומר ואני מצטמררת. "אני
עד עכשיו לא יודע למה, הבן זונה אפילו לא טרח להשאיר פתק. פשוט
יום אחד נכנסתי הביתה וגיליתי אותו תלוי בקצה המרוחק של
הסלון."
|
נועה ישבה על הרצפה מביטה אל החבר שלה לשעבר שניצב מולה קשור
אל עמוד העץ. הוא הביט אליה ברחמים עיניו הירוקות ממלאות את
ליבה בנוסטלגיה של האהבה שלהם. חיוך מעוות עלה על פניה למשמע
קולות חנוקים שבקעו מפיו החסום.
|
"וואו אני מתוסבכת!" חשבתי "כלבה" אמר הקול בראשי. "תשתוק!"
החוויתי לעברו.
"כלבה " הוא אמר שנית, חשבתי להרביץ לו אבל זה דיי קשה כשהוא
נמצא בתוכך....
|
נועה שוכבת על גבה פניה מופנות לשמים השחורים שמעל ראשה. החיים
שוכבים מעליה מרעידים את גופה בבכי. היא שומעת צלילים חנוקים
של צפירות כאילו במרחק קילומטרים ממנה. המכונית מצניחה את משקל
השלד המתכתי שלה על עורה החיוור ומצמידה את פניה לכביש כשני
פסים ורודים.
|
"התגעגעתי אליכן..."
לחשתי מלטפת את מקלות הסרטן הקטנים. אחזתי באחד מהם ודחפתי
לפי, שם היה אמור להמצא כבר מזמן.
|
גיא ישב על הכסא מול המיטה מרכין קלות את ראשו. הוא עישן את
הווינסטון, מגניב מדיי פעם מבט אל עבר החברה של החבר הכי טוב
שלו. ככה הוא נהג לקרוא לנועה בכדיי להדחיק את רגשותיו למרות
שדבר זה לא עזר במיוחד.
|
דניאל עשה את הצעד האחרון לפסגה ונאנח בהנחה. כל היום הוא
כיוון דרך המדבר אל הצוק הזה וסוף סוף הוא הגיע אליו וטיפס עד
לסופו. הוא קרב מספיק כדי לראות את נוף החולות משתקף אל מול
השקיעה
|
התחלתי לטרוק את דלתות הבית עוברת חדר אחר חדר בחיפוש אחר
קרין. לבסוף מצאתי אותה, היא ישבה על הרצפה שעונה על האמבטיה,
מחזיקה בידה סכין קומנדו
|
נועה ישבה בתוך המקלחת מתקשה אף להתענג על מגע ידיו של עופר
שטיילו על גופה שותפות את סימני הדם. היא הייתה שקועה בחושך
שהשתרר בתוך ראשה. היא העבירה את מבטה מגופה הערום אל עיניו של
עופר ואל זרמי המים המגואלים בדם שהתנקזו בפינת המקלחת.
|
In the sky a star is shining
Moons and suns spins at the sky
Children's story mommy rimming
And the father rapes his son...
|
you made me barry it inside
my anger is i tried to hide
but now im taking it out on you
the taste of your blood i wish i knew
|
היא מתחבאת מעבר לפינה. בחושך, מצפה, אורבת.
נשימותיה מפריעות לשלוותי. נשיפותיה מטריפות את דעתי.
הכאב שלה זועק אליי, כמהה , מתגעגע.
אני מושיט אליו ידיים, מלטף אותו, מרגיע. "בעדינות" אני לוחש
לו: "בעדינות"...
|
אני רוצה לאהוב אותך במילים של שייקספיר
בבקבוק יין לבן ושתי כוסות בדולח נוצץ
|
אמצא אותך לפנות בוקר
גבך החשוף מעורש בתוך אדמה לחה מטל
עינייך לוטפות ניצנים
שפתייך רועדות אל אור השחר
ספק מעונג, ספק מקור
ידייך בוחשות בפטריות חורש מנוקדות
שלווה.
|
ובקפה של בוקר
את
תסתגרי בתוך הקור של לבך
ותמלמלי מילים חלושות
על דם
ומוות
וסוף
|
ילד יש לי חורף.
כמה ריקודי גשם וכובע כזה חם מצמר עם פומפונים בקצה ויש לי
חורף.
עכשיו אני שעות בתוך הפוך מתחפרת אל תוך חום בלתי נראה בוכה
דמעות בלתי נראות לתוך שוקו מנטרלת מחשבות בכמה תרופות הרגעה
וקצת אלכוהול וסיגריות.
|
אני קוראת לך את אותם סיפורים שגורמים לך לחייך במעט שמחה כי
זה מצחיק אותך. אתה מחבק אותי בידיך שאני כל כך אוהבת ולוחש לי
"משוגעת שלי" . ואני מאושרת. מאושרת להיות שלך . אפילו אם
משוגעת.
|
זה חדר
ארבע קירות
ריצפה קרה לכאב ושמיכת פוך עבה למגן
זה מיטה גדולה לאהבה
זה חלון לחיוכים
זה תקרה למחשבות
ואתה
אתה לא תכנס
|
ואתה רק יוצא ונכנס יוצא ונכנס, עוד מילה עוד טלפון
עוד רגשות לעוסים.
שוכבת מתחתיך
ומזייפת.
|
(חושך, שולחן מרובע מאחוריו יושב שדון גדול ומאיים במיוחד לבוש
בחוטיני שחור , מנורה יחידה מתנדנדת מעליו, לוסי יושבת על
השולחן לועסת מסטיק)
השדון: "תקשיבי את תצטרכי לחכות קצת, הם לא בטוחים שזה המקום
בשבילך."
לוסי: "אבל זה גם מה שאמרו לי למעלה!"
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
לקיים מופע
רוקנרול נגד
סמים זה כמו
לקיים מופע
זונות נגד אידס
שר התרבות
בממשלתו של
גורבאצ'וב |
|
