|
"רינה ברוך היא לא אפס" הכריחו אותה לכתוב מאה פעם
על הלוח. ואז חייכו ואמרו לה לנתח. היא אפילו לא
גיכחה.
הם רצו שתסמן את 'רינה ברוך' בתור נושא? ממתי זה
אפשרי? ואז לא תהיה לה ברירה מלבד לסמן את 'היא לא
אפס' כפסוקית תיאור. נו באמת.
היא פונה אליהם - "אי אפשר לנתח את המשפט הזה כי הוא
משפט שקרי"
"רינה ברוך לעולם לא תעבור את הבגרות בלשון" הכריחו
אותה לכתוב 200 פעם על הלוח. את זה כבר יותר קל לה
לקבל. וגם את האפס בלשון.
כדורי צמר. כמו ערימת כדורי צמר. ככה הנשק שלך נראה. ואיך אספת
אותם. אחד אחד גלגלת יפה ומסודר. לא שהיה חשש להכרזת מלחמה
מצידי, אבל על כל מקרה שלא יהיה, שתמיד תהיה מוכן למתקפה.
|
כולנו נתקלנו פעם במצב המביך הזה: אנחנו קמים בבוקר, פותחים את
העיניים הדבוקות בכל טוב והמסרבות להיפתח ומגלים שהחזיר שלנו
עולה בלהבות.
|
הבטחתי שלפעם הבאה שניפגש, אני אלמד כמה סיפורים קצרים בעל פה,
כדי שאני אוכל לדקלם לו אותם ברגע שייווצרו השתיקות המעיקות
האלה ששנינו כל כך שונאים.
|
אנחנו יודעים מי אנחנו. אנחנו אנשים קטנים, ירוקים ושעירים.
|
לא לפחד. זה לא הזמן. להתקרב לאט ובזהירות. לא יקפצו עלינו.
|
עמדתי על הקרמיקה הקרה עם הנר הדולק ביד וניסיתי להחליט איפה
לשים אותו. הסתובבתי ופתאום היו שם שני אנשים שהחזיקו שני נרות
ונראו די אבודים. אמרתי לה שזה מקום גרוע לשים בו מראה, אבל זה
מקום טוב לנר.
|
- תסלח לי, לאן אתה הולך? אתה לא רואה את השלט?
- איזה שלט?
- זה על המדף! "שברת - שילמת"! מה לא ברור?
|
אתה זוכר את הסיסמה שלנו, איתי? תיגע פחות ותחייה יותר? אז
זהו. תוריד את היד שלך ממני. הוא חייך חיוך ממזרי ומשך את היד
מהכתף שלה. את יודעת זאת בעיה רצינית, הקטע הזה שלך עם הלא
לגעת. כן אני יודעת. אבל לא ממש איכפת לי כל עוד לא תיגע בי.
וחוץ מזה, אל תתערב לי
|
קח אותי הביתה
לא אלי הביתה,
קח לך אותי ובנה לי בית.
|
חייך הם המשי ואני
יוצרת צלקות לאורך גופך
|
תן לי את בדידותך.
אני אמצא משהו לעשות איתה.
|
נמאס לי לחשוב. התחלתי להנות מלשבת מול הטלוויזיה ולהעסיק את
הראש שלי בחיים של אנשים דמיוניים. התחלתי לקנות מגזינים
מטומטמים של נשים מטומטמות רק כדי שתמונות הצבע המבריקות
יעסיקו לי את העיניים.
|
I have fallen. That's it. Not fallen in love
|
אני לא יודעת איך את יכולה לשאוג כל כך חזק כשאני כאן מתפוררת.
נא לשמור על השקט. כאן מתפוררים.
|
סליחה, אפשר לשבת?
- רק אם אתה מתכוון להתחיל איתי
- מה?!
- אמרתי, רק אם אתה מתכוון להתחיל איתי אתה יכול לשבת.
|
|
רוצה סוכריה שלא
נגמרת?
לא תודה, כבר יש
לי |
|