[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ריקי די

אל היוצרים המוערכים על ידי ריקי די
אישה,
בוגרת ,חולמת,
מלאת דמיון,
רומנטית.
.




לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
האם אוכל לחבוק את הטבע
עד קצה בריאתו

מצב
אל תמדדי את הזמן
הוא שלך,
ערטילאית היית
ועודך

גורל
כבר הגעתי אל המרחק
שם האופק בנגיעת יד

הרהור
עומדת על אדן
כל בוקר
קורנת ראשוניות

רומנטיקה
תלתלייך היו
יפי חמוקיך
בריאה מופלאה
לנשיות שבך.

גורל
גם אם תביט עמוק בעיניה

היא לא תראה אותך

אהבה
ירדתי אל עומקה של שנתך
חלומות מרצדים בתוכי

גורל
כל הדממות שלה
עשויות היו תמונות וסודות

אהבה
חמקתי אליך ילדי
ללכוד עוד צל

גורל
המוח -
הצלילות הזו בערוב ימייך,

אהבה
לזכר החוט שקשר את קצותנו
ולזכר רוחות מפתות משובה

בדידות
הפחד הוא הדממה חסרת ההד
בין קירות ריקים.

גורל
עצבון עיניה ערפל יכס
ברק נסתר והועם,

עצב
העצב

נוסך בך גוונים

עצב
הלילה מנגן לי קילוחים

כטיפות הגשם על עיניך

אהבה
חשתי בגלי עייפותך
גולשים אל
מורדות השקט שלי

אהבה
הוא אמר לי
"מחר
אבוא אליך,
ארד עד סוף געגועיך"

אכזבה
לפעמים
חדריי הריקים
{שעטיפתם עוד נאה}
מזמינים הצצה חטופה שלך

ייסורים
ציפורי הכאב
עטו אופק כחלחל
אל פינת חריצי ידיך,

ארספואטיקה
בין פסיעותי נשרכת המילה
והגוף מותש וריק

הרהור
ירכיים עטפו גווי
גם בשעת בוקר מאוחרת זו,
שרידי התנגדות נמסים בחום
העובר מקצות אצבעות אל ראש

גורל
שחור הבזלת
וכמה מילים
דקה או שתיים
דומיה

אכזבה
רשמת אהבתך אלי בחול
גלי הים כיסו, שטפו

ארוטי
ואני נוגעת בבשרך
היופי בעיניי עומד מלכת

אהבה
אולי אני מלון דרכים
מעורפל
בקצה חלומות מבולבלים,

געגוע
אומרים לי לראות צלילים
על פנים,
קרני אור צוללות משתברות
ניתזות בין גוונים

תחושתי
ירוק או כחול
לאוקטובר שלא החליט

ארוטי
גוף חציו נאבק
וחציו מתמסר לשפתיי

קצרצר
אותו היום
כשיצאנו עם שחר,

אהבה
אותן המילים שאמרתי

כשבאתי אליך

מרובבת שינה

אין בי עיניים
לחצות קווי
גבולותיך

אהבה
מניחה אהבתך על הסלע
מחכה להפתעות, לסערות

בדידות
אישה
בנקודת זמן
קפואה אל פתחו של אביב.

בדידות
חורון פניה אל ההר
ממלמלת מילים

אהבה
קחני
לפני שהרוח עורגת
לנשוב בי סערה
למחוזות של דממה.

קצרצר
"חמוקים נאים לך"
אמר
ושלח יד
ללטף,

אהבה
היום
כבר פתחתי הצוהר
אליך

אכזבה
מהרהרת הייתי
בטעם תשוקותיך

אהבה
אשמורת חיים שניה
לא דומעת יותר

הרהור
אתה הזר
שנשקת לשפתיי בלהט

ארוטי
בא אליך
כוסף גופך,
להתרפק
בין ירכייך

בדממה של אחר חצות
רק מתחיל ריקוד המכשפות

בדידות
רק לך ממתינה
בערב שבת
עטופה ריחות עוגה

ארוטי
בין לטיפות שנותרו
כטיפות טל על דשא,
אחוש בין ירכיי
זכר לחות,

אהבה
בחרתי רפרוף אצבעותיך
המוחות דמעה,

אהבה
הן תדע כי ביישנות זו אני
משוטחת על מרצפות חדרנו

הגות
תוהה אני
האם אוכל
להתכנס גם אני
אל שלוותך בין האבנים

כמיהה
בין ים לימים
בין כחול לרגעים

אהבה
מול בוקר
זוהר
עיניים מוליכות
תקופה.

כמיהה
בוא אל גופי
שותק לרגלי ההר
נוטף פלגי זיעה וזיכרונות

אהבה
עדיין חג הנשר
על מדבר
וקצה חייך באצבעותיי
כפתיל נכרך,

אהבה
שם בקצה של הזמן
מוצאת אותך דורך
על רגעים אבודים

ארוטי
ספגת ביישנות סמוקה
כל השנים
בגד נכלם
שהופשל עם אפלה

הרהור
גוף אישה שרוע פרקדן
בשתיקת שמיים מעל
חפה מציוץ של צפור
או לחישת הרוח בקור.

אהבה
גחלת בודדת השארת
החום לא מגיע אלי

ארוטי
ניצוצות ניצוצות ניתזת אלייך
נעלמת, טובעת בגופך.
מתעוררים אליי חיצייך

אהבה
גם אם
העצים היסו לחשם,
נותרה עוד בלב פינה
של אהבה קטנה.

אהבה
הוא דיבר בה
עולה מן המים
נוטף מתוקים.
הגוף כמה

אהבה
הוא דיבר בה
עולה מן המים
נוטף מתוקים

שכול
אוסף קמטיה
בעיניים כואבות,
מגיש לה
מיים

געגוע
לבי הפצוע נושק שושנה זעירה
מדי ליל

געגוע
היא תטבול דמיונה בכוס קפה
וטעימה מתוקה מקרפ צרפתי
על מרצפות האבן העתיקות
בקפה אנג'לינה בסן ג'רמן.

אהבה
גרמת לי לאהוב אותך
כשבאת עם השחר
כה קליל כעלה נידף

הרהור
במקום בו תפגוש השמש
את דממת המים
קדה האדמה ליפעה

אכזבה
רוח נגנה בי היום
ולא היו לי שירים
לשיר לה.

עצב
דמעה על כר
מולך

געגוע
האם תבוא אלי שוב
ואני לא שכחתי,

האם ניתן לימים
לעבור כך בדממה

אהבה
הבט בי פועם
בנפשך הזכה
אור להבה בעיניי מרצד

אהבה
הבטחה
באישון לילה
תוך רגעי החסד
בנפש מעורטלת,חשופה,
מתערבלת בך,שקטה.

געגוע
סוחבת אתך קולות רחוקים
בין מיטות שאיש לא ישן בהן עוד
וכלי האוכל מסודרים
ערמות נאות לפי גדל וצבע

געגוע
תן להזיות לספור
את הזמן

בדידות
היא איננה מדברת
אך מבקשת בשתיקתה

ייסורים
ערב חג אביבי
הסיט וילון בד
משאון לדממה

ארוטי
מתפתלת
בינות כוכי מסתריך

יחסים
חלומות מקופלים שם עדיין
במעלה מדרגות האהבה

בדידות
אקרא לך מתוך עיניי,
מתוך שממון עורי
הסדוק,

אהבה
הפקדתי בידיך
גרגירי רימונים מתוקים

בדידות
מותר לי לנער
את זכר השתיקות

הרהור
הקצב המהיר
הפסיעות הרחבות -
הזמן מודד נכסיו

הקשב
לפכפוך הנשמות העדין
הנשפך אל שלולית הגשם,

קצרצר
הרווח בין ציפיותיך

לבין רצונותיי

אתה כבר לא אוהב כמו פעם
גם לבקרים אין אותו הטעם,
המבט עדיין יציב
אך האוויר טיפה מצהיב.

הרהור
אתה כבר לא אוהב כמו פעם
גם לבקרים אין אותו הטעם

אהבה
עוד הגשם שולה נשימות
אחרונות
ועננים מתרסקים בצעקה

ארוטי
אל אורך גופי
הבאת לילותיך
והיו רכים ונמתחים

אהבה
ולא הספיק לחרוז לה
מילים עטויות עשן אדמדם
סביב גופה
המרווה,

אהבה
ולא ידעת
מה זו אהבה

בדידות
ומה עם כל התלתלים שנפרעו,
סבוכות שערותיי

אהבה
ועודי מחפשת,
נוהרת למוצא אהבותיך

יחסים
ועכשיו
כשיש לך מבט אחר
אני סובלני כפליים,

קצרצר
ופתאום,
ידעתי דרכי אליך

פארודיה
הן נפרשות על רצפת
העץ הקשה,
עיניים זובחות את הזבח

אהבה
הזמן
עושה אותי רכה אליך

אם כך הזמן הוא
מילה ללא הגדרה

געגוע
זמן לא מרחיק
צחוק אהוב

בדידות
הבוקר
עוד מפזרת נשימות קצרות
הדוקות

בדידות
חדרים סגורים נפתחים היום
מאובקים, נשכחים
מבקשים שקט בתוכם,

אהבה
קשרה אהבה אל לבו
בחוט של זהב

אהבה
חולמת בין דמעה לדמעה
זכרון שקצב לה הזמן

יחסים
היית מחכה לי ימים רבים
בצידי החומה

ארוטי
כך אעמוד בפניך
עירומה ואחרת.

אהבה
לו היה לי לרגע אותו החיוך
ששלחת מבעד צמרות עצים עירומים

געגוע
חלומות שבריריים
מתנפצים אל החלון

אהבה
בשקט אוהב לראותה
גופו געגוע ישן,
מתניה רכות
שערה אפור, שחוח
זוכר שפתיה מתוקות.

אהבה
היא ביקשה את הליטוף
אהב את שערה,
ריחה כמו הבליח
בכל גופו.

בגשם שהרטיב את
יובש חלצי

ארוטי
בין גרגירי החול
עם כחול הרקיע
קצף גלי הים
מקלף קליפותיך.

ארוטי
האם ידעתי אותך
אי פעם,
רק נגיעות של חשק
ברגעים נמוגים

תחושתי
ביום
על קירות לבנים

געגוע
את יופיו וצחוקו
לא יוכלו להבין,
בפטפוטי היום יום
ובלילות מפוהקים עד שינה.

עצב
אספוג נעורייך
על עורי

עצב
ביערות החושך
בין נימים וורידים,
איברים עוד זבים
את שנות דמעתם.

מתחדשים ונולדים שוב
כמו שתינו מימי נהר,
מי הנעורים

כמיהה
אם הייתי יוצאת
לרקוד תחת ירח מלא
היית שומע את הצעקות
בתוך הדממה של הגוף -

אהבה
ירח צהוב
קפל אהבתנו אל תוכו

גורל
גם אני עוד חולמת
פתותי ירח בקפה של בוקר

ייסורים
נותרו המראות
חרוטים על הגוף
לבהות השלמה

גורל
החוט הדקיק עוד נשזר
בין נימי האודם

לך
כי אמרת לי ללכת

בדידות
צובעת חיים אפורים
בברק, בעוז צבעים

אהבה
בכל פעם
כשמביטה אני בך

אהבה
הלילה שוב תיקח
את גופה אליך,

כמיהה
מתעקלת כלטאה מכושפת,
נעה עם הכאב
עיוורת,

כמיהה
במעיל הכבד של ימי נדודיי
כיסיתי פניך
לשכוח,
לשכוח.

אהבה
כשתגיע אלי
ארצה,
אתלטף כל כולי

כאב
עוד כתם כצל על רוחך
סובב וסובב
פרפרים על מנורה
וחושך

בדידות
לבד עם הרוח
שומעת,
חשה,
מריחה,

תחושתי
מביטה בעיניו שרק החלו לתמוה
מנסה להכנס אל ראשו, מבעד אישוניו לראות

הרהור
הו לו היה לי ניגון כשלך
עיניים כהות חודרות לבבי,

געגוע
לוחש קולך
דרך זגוגית החלון,
בבואה של דמותך
בנוף עצים עירומים

ארוטי
לומדת לשרטט חזה וכתפיים
לשרוט ציפורניים
בשולי החשק.

געגוע
שבתי לפתע
אליך,
לרקום חוט שנפרם

ארוטי
משי גופי בין ידייך
נוסך כקטיפה

אהבה
היו לנו כל המילים
לחלוק
בין השתיקות.

אהבה
חולמת עירום כלינו
עת נשמטים אט אט
מוסרות אחרונים

הרהור
כל מה שרציתי
הוא לנשום,

בדידות
ציפיה מסתתרת תחת השגרה
שולחת זרועות חמימות, מקלפת פחדים

געגוע
לפני שנעבור את הזמן
תן לי לחוש
רטט ארגמני

אהבה
יודעת אותך
כמו את עצמי

אהבה
במדבר החורף השומם
נעה הרוח בודדה
ולעיתים היתה שורטת את האש
ששמרתי לך בתוכי.

הגות
הצלחתי פעם לגעת
בקצוות החומים
החבורים תפר בתפר

טבע
הצלחתי פעם לגעת
בקצוות החומים
החבורים תפר בתפר
למרחבי מדבר אין סופיים.

אהבה
מה שיכולתי לומר
בכרוע הקיץ לסתיו

ארספואטיקה
ליל סחרחר מאז עזבתיכן זה מכבר
סדורות, חתומות
על זרי תהילה.

בדידות
דרך עיניי תוכל לראות
את הלילה הקר
בחצרות איברים
שם אשב מפוחדת

אכזבה
בטעם האתמול המר
אתה זורע מילים

בדידות
אולי זו היא רק נשמתי
הנוקשת בתיפוף חסר פשר
על הגוף הקפוא, מעוררת מילים
שחלפו.

ארספואטיקה
כן, הוסרה המסכה
והפנים
הן פניי

אהבה
אם מקלט נפשי תחפש
בגופך תתעלס

אתה נותן לי להרגיש
כל-כך יפה
כשאתה מדבר עלי

קצרצר
בעודנו

מתירים שרוכי מילים

אהבה
מתיקות על הלחי
לפעמים אוספת בשפתיי

געגוע
מתיקותך
לא הלכה ממני.

גורל
לא אכלתי מרורים כל השנים
אך הייתה השתיקה,
פירורים של מבט קפוא.

הרהור
נגיעות
רכות
שוּליות
שלוליות החורף
שנמוֹת,

אהבה
צל כיסה
חלקת אבנים קטנה,
מקום מסתור
ללחש רגלינו.

אהבה
שזרת בי קסמים
של שתיקה,
ואהבתי לך
בדמעתי חסויה.

אמונה
היא עומדת בתווך
בין הפחדים,

אהבה
נותרו לי שמיים של תכלת
וטעם מתוק בתוכי

בדידות
כן,
ציפור הייתי
נטולת כנף.

ארוטי
נטוף דבשך
על חלקת
אדמתי...

ארוטי
הוא ראה את נשיותה
צומחת מתוך אדמה חמה

גן עדן
אט אט
מחדלים ילכו וימוגו,
תיותר אך אדמה
ונשמות מהלכות בה.

אכזבה
לא הותרתי בך
חום נעורי

אהבה
ניגון עצוב חשף אותך
ואני, בשלי הייתי
חולמת כוכבים כמדי לילה.

ג'ננה
היא חשבה שזה סוף המסע
ואיך זה הרוח ממשיכה ללחוש וללחוש
לנוע על פניה וגופה

אהבה
אולי הייתי צריכה ללכת
ביום של זהב שכזה
יום מואר

געגוע
סימני קיץ
אוחזים בשדות המילים
שהותרת אחריך

ארוטי
מפרשך המתוח
ומפרשי מתבדר
ברוח

בדידות
שותק, מתנשא
אפל וקודח
כסלע בשממה

ארוטי
בעוזך אשא דם סערותי

מצב
הגו מקיץ אל הסתיו
כמו החצב

ארוטי
נדוד בי
כהלך סחוף רוח

געגוע
עוד השמש רוקעת גופינו בחול
כמו פסל שותק
וגולש אט אט
נוזל אל הגלים.

אהבה
עטפתיך בשמיכתי
לחפון גופך
לי למרגוע

ארספואטיקה
שיריי הלכו לנוד בדרכים
עדיין ריקים
והייתי להם לעיניים,

כמיהה
עיניי היודעות להקשיב
בעוד מוחי מעופף
אל חלומן של מילים

אהבה
אסתכל רק בעיניך
לא אביט בראי

בדידות
אני זוכרת עיניים,
עיניים אי אפשר לשכוח

זכרונות
כך אפגוש בזיכרון
כמו עלה ברוח
חלומי כבר מט
ועודני מתנפנפת

בדידות
דמעות עיניי לא נופלות,
הרים עוטים עלי
שחר כחול.

בדידות
עמדת בסוף הקיץ
לקטוף את שנותר

געגוע
אני חופרת בערוב ימיי
אחר סודותיך
עמוק באדמה

ארוטי
ענג אותי במדבר
ביובש אדמתי
קסם לשונך אחוש
על בשרי, סופג.

בדידות
הערב נטל את ידיו
תחת טיפות טל שקופות

גורל
אוחזת בקצה הזמן,

קצרצר
גופה הדווי
שחווה נוף וצבעים,
זעק לפתע

יחסים
סער ים בעצמותיי
שחור מצולותיו זועף
אפרורית בתכלת רקיע
חותך בשרי, שותת דמי.

אהבה
פקח עינייך אהובי
וראה אותי,
הרגש אותי,

תחושתי
לא קעקעתי תמונות על עורי
אך שם מתחת
זרמים חמים בוערים לימים.

בדידות
פוסעת בשבילך
לקדוח מסך ערפל,

תחושתי
וכבר היית הולך
ובין ירכי הפרפרים
נשבו בחזקה

אהבה
לאט,במים תיפתחי
כצדפה
וכל היופי שבך,
וכל הדממה.

כמיהה
ואני צועקת ללא קול
אחר עצים ירוקים
והחול,

יחסים
זה רק קסם של חליל
מתנגן ברקע
מזכיר לי את הזמן

ארוטי
ציפור טרף אני
על שמי תשוקותייך

געגוע
במים הצלולים
מצאנו ילדות מרוחקת
קרירות חבקה
את רגלינו.

בדידות
הזמן חושף בי צללים,
צללים של סודות,
כמו ניגון לא ידוע
שמילותיו נדמו.

זכרונות
אני מקלפת צלקות
שעיטרו את קירות ביתנו

אהבה
באותו החיוך המאיר
את הקולות

הרהור
בין גגות ניצת האודם
ומגדלי תפילה
פרשו הקול.

אהבה
נגעתי היום בקולך
והוא,
כמו קול של הרוח
בשלהי הסתיו

געגוע
שום דבר לא קורה
סתם כך,
כשהלב מרעיד

רומנטיקה
קסם מהלך על חלקת עורי
לא רחצתי במים
לא סורק שערי,
עוד שפתיים נגעו
ואדום,
אנחת אהבים
לא מיציתי עד תום.

ארוטי
נוגע במסתרים
מלטף אוצרות חבויים,
שדה עלווה ירוקה
וריח הפרי המבשיל.

ארוטי
קראת לי אל המדבר
ללחוש בין נקיקיי

גורל
אצבעותיי מוליכות מבט

על פנייך,

אהבה
ראיתיו
בעיני רוחי
מבטו, הדרת שיבה
נשימתו הטופחת על פני
קלילה,

זכרונות
ירח גרר אותי
עד קצה המדבר
שם גיליתי את עינייך

גורל
לא אספתי
ניצוצות של זעם
מעל ראשי

אהבה
יוצקת שירים על לבך
אהבה במבטיך
הן תזכור
רעד ראשון
של רוחות נכלמות.

אהבה
רוצה בך
ממלא בי חללים
מטפס וגולש
זוחל ומרסק

אהבה
רחובות כבר נשטפו מפסיעותנו
שהיו טופפות ערב ערב,

ארספואטיקה
שירתי חצבה לה דרכה
במחילות החול הדקיקות,
זחלה
על פני העור כפיתוי.

ייסורים
כל גופה הוא חלל
ריקנות של חדר
מלא חפצים

בדידות
אני מרכיבה מילים חדשות
מתוך גופך הרפוי

ארוטי
ירכיי הרכות
המקופלות תחת ראשך
וחלומותיך

געגוע
את כל רסיסי המוזה
שכפתי אל מילותיי
הנחתי על ראשך החולם,

גורל
רק אתמול
עוד היו חבויים חלומות
בקצה ההר

אהבה
רק לך אני
מציירת
תמונה במילים

אהבה
את רקמתך
לא אפרום.

ג'ננה
אני יודע לכלוא את רגשותיי
בעודי מונח על צלחת מכסיפה
זנבי פרוש, ראשי מורם
מבטי החלול פקוח על שיער

אהבה
נותרה הבדידות לבדה
עטופה בין קירות לבנים

בדידות
עייפה מנגד אשמע,
קולך בין פעמוני הרוח.

אהבה
שבויה בך
בדבש המבט,
כה גלוי ובוהק

ארוטי
ועינייה לוגמות
נוף עירומך,
שדות אדמה חומים
קצות זהב הדגן

אהבה
האם ציירתי לך פעם
את שבילי השערות
הסבוכות/נעתרות לכף ידי

געגוע
שוב ללכת לאיבוד
במרחבי רגשות

געגוע
שובי אליי ילדה
הבטיחי לי בוקר כחול
ושפעת סביונים

כמיהה
חזתה את משאלותיה
כשהבוקר נטף בה

גורל
מעבר אל רגע מאוחר
ואולי אל
עוד שנים, שנים.

ארספואטיקה
כשנגמרים כל השירים
באות המילים הבודדות
וקובעות עצמן על הדף
ממתינות.

זכרונות
במקצב פנימי שונה
מכתיב לו הגוף צעדיו

אהבה
ומילים גבוהות קמו
להתקבץ אל טיפות הגשם

געגוע
לאט את מופיעה
וחיוך מבריק במבטך,
יוצאת מארוני בשמלתך הרחבה
ומרחפת אל אולם הריקודים...

בדידות
הגיע הזמן
לאסוף את האבנים
גדולות ושחורות
לפנות את ההריסות

גורל
שתיקה נולדה שם בחורף
בדם שכוסה במעטה לבן

אכזבה
הולך אתה ושותק
ופה הסער
הציף ומחק
את שלוות ההווה

זכרונות
הייתי אוספת רגעים של שתיקה
בין הטלאי על דש שמלתך
לבין חיוך מעשה מזיכרון שלא מש.

קצרצר
שחררת אזיקי
תום

עם שחר
ראיתי דמעה
שנותרה

אהבה
תלתל זהוב על כתפך
לחי נוגעת, רכה

געגוע
אם לא תביטי בתלתלים הנושרים
ולא תראי את האפור בקצותם
אולי עוד ישמרו החלומות
בראשך הקצוץ,

קצרצר
קו ירכיה
משוך
בעדנת מכחול

רציתי לקרוא על פניך
את כל החוויות הקטנות
שביקרת,
שהרגשת

אהבה
אור מוכסף על שיער אישה
נצנוץ מפתה
ליחשוש שפתה


לרשימת יצירות הקומיקס החדשות
שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
מיקסט מדיה
אל היצירה




אל הארכיון האישי (27 יצירות מאורכבות)
חכם אומר תודה
על מה שנותנים
לו.


עשיר לוקח הכל.


תרומה לבמה





יוצר מס' 23265. בבמה מאז 29/5/03 1:03

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לריקי די
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה