|
Nobody knows who I really am
Maybe they just don't give a damn
But if I ever need someone to come along
I know you would follow me, and keep me strong
שמי הוא מעין קראוס
כבר לא ילדה קטנה כל-כך
אוהבת את אותם דברים אבל רואה אותם אחרת
קראו לה דנה, ולי - טוב, לי עדיין לא היה שם.
דנה הייתה יושבת ליד הדלת, בכניסה לבית שלה, ואני - אני הייתי
יושב בין השיחים, ומסתכל עליה. היא הייתה כל-כך יפה. אני לא
יודע מה עשה אותה כל-כך מיוחדת, אבל היא הייתה שונה.
|
"תכירו זאת יעל והיא חדשה בכיתה" אמרה המורה "קבלו אותה בבקשה,
אל תקשו עליה" היא אמרה והושיבה אותה על ידי. יעל הייתה ילדה
בעלת שיער חום ארוך ועיניים שחורות, מבט אחד שלה גרם לך להרגיש
קטן, היא ראתה הכול.
|
ישבנו על הדשא ואז נרדמת על השמיכה על-ידי ואני כל השעתיים ההם
בחנתי אותך.
בחנתי איך שאתה נושם, איך שאתה ישן איך שאתה חולם.
פעם ראשונה שיכולתי לבחון אותך מקרוב, פעם אחרונה.
אחרי זה התעוררת והסתכלת עלי.
|
You talk, you laugh, you smile,
You run, you live
never...
|
To be born
In a life with no tears
|
אנשים מתים מתהלכים לי בראש
שולחים ידיים, רצים אחרי
אנשים חיים מתהלכים מולי
מבקשים נחמה - סוחפים אותי איתם
|
הדשא הירוק
נראה מבעד לחלון
ועשן הסיגריה
מצמצם לי את המקום
|
החיים יפים, טובים
הם מלאים באנשים
הם מלאים בצבעים
הם מלאים באנשים
אנשים באים והולכים
|
הדמעות זולגות ולא מפסיקות
צריכה חיבוק, ליטוף, צריכה סימן
אבל אתה לא פה...
|
הולכת אני בנשף גדול
מלא אנשים מימין ומשמאל
בנים ובנות, זקנים וזקנות
אוכלים ושותים, רוקדים ושרים
|
שוקעת ולא מגיבה
שטה עם הסירה אל תוך המים
|
מבין כל האנשים
בעולם הגדול
בחרת בי
בלי אפילו לשאול
|
לקראת הסוף הוא אחז בידה
נתן לה נשיקה על הלחי
והחיבוק היה חם ועוטף
|
הכול בשביל להיות מאושרת
רק לעמוד על הרגליים
לא ליפול
לקבל שליטה
|
לפעמים אני מוצאת את עצמי תוהה
אם אתה תמיד תהיה שם ותשמור עלי?
אם תמיד, לא משנה מה, יהיה לך מקום בשבילי על הכתף שלך, אם אני
ארצה לבכות?
|
האם אי-פעם הרגשת כך
אי-פעם הרגשת נחנק
אי-פעם הרגשת לא קיים, לא שייך
אני מרגישה כך תמיד
|
נו טוב, אז חשבתי אחרת, אז מה?
אז אמרתי לכי אליו יהיה לך טוב, אז מה?
ואם שיקרתי? אז?
|
אל הארכיון האישי (30 יצירות מאורכבות)
|
|
אני אפס!
חבר שלום סתם
אחד. |
|
