|
לבסוף מצאה עצמה על צוק גבוה מעל הגלים המתנפצים אל הסלעים...
הצורות, הצבעים, כל אלו היו כמהפנטים - כקוראים...
ישבה שם שעות, בכתה, נזכרה, נכאבה, שוב ושוב ללא כל מוצא.
|
במרחק נגיעה,
רואים ולא נראים
|
איך לוקחים מלאכים חזרה - שוב נשאלת השאלה,
וגם הפעם ללא תשובה.
והיא צורחת וכואב לה
|
|
|
מסתכלים עליי כל
הזמן,
מה הם רוצים?
מה אכפת לי
בעצם!
פיני גרשון,
פארנואיד גזען
בהמתנה בלשכה. |
|
