[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"תנו לשוב אל אותה הפינה הנדחת
איפה אותם החיים עם שמחת הפשטות
תנו לי מילים עזובות, מנגינה נשכחת,
להוציא מבין הקוצים קרעים של ילדות.

תנו לשיר את השיר החולה, הקודח,
מאוהב וזרוק אמיתי בלי זהות וזכויות
תנו לי לחזור בדרכים החולות אהבה לירח,
שוב לחזור וללכת יחף על שברי זכוכיות."

השיר על הארץ, יהושע סובול.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ברגע הראשון חשב שהוא מדמיין, זה אמיתי או שאני הוזה שאל את
עצמו
הוא לא היה מסוגל להסיר את העיניים ממנה, שלווה ונינוחה כל כך,

רוקדת על החול לצלילי החליל והכינור,

אהבה נכזבת
אנחנו מדברים, משתפים אחד את השני במה שכל אחד עובר (צבא, צבא
ועוד קצת צבא), רואים סרטים יחד, אפילו הסקס טוב.
אבל האם כל זה שווה את זה?

זוגיות
שמי לא היה קאי, אבל היא אהבה לקרוא לי כך, בוקר אחד כשיצאנו
לטייל לא הנחתי לה עד שלא תסביר לי מה משמעות השם, היא סיפרה
לי שקאי זאת מילה עתיקה בסינית שמשמעותה נשימה, ואני בעצם כמו
האוויר לנשימה שלה.

התבגרות
שאבתי מכל שריר ועצב שקיים בגופי את טיפות הכח האחרונות,
הצלחתי לפתוח את הפה ולנשום, הרמתי את ידי ומחיתי את דמעותיה,
היא פקחה עיניה אך לא הסתכלה אלי, היא לא הייתה מסוגלת.

אהבה נכזבת
שיר התנגן ברדיו, הוא לא היה בטוח מי הזמר, חשב שהקול מזכיר
קצת את דילן אבל זה לא מה שהיה בראשו כבר רגע אחרי...


לרשימת יצירות השירה החדשות
אינטרוספקטיבי
אם רק יכולתי לקפץ בדפי החיים כמו ילד המקפץ בשמי חורף בין
שלוליות

קצרצר
כמו פרפרים, מופיעים פתאום משום מקום, גורמים לך לחיוך

אינטרוספקטיבי
לעיתים אני מוצא את עצמי נח בערש שירי
מתיישב לצידם בתחילה כאורח

אהבה
Walking Down the river

thinking of the past

Remembering all the moments we share together

תחושתי
גם כשכולם מדברים מסביבי, תמיד אני מרגיש בתוכי את השתיקה.
לא תמיד בא לי להיות כאן, וכמה קשה לי לבחור בדרך הקלה.

כל אשר אלך במסעותיי
חופש המחשבה ויצר הרפתקה לי תעניק
וכל אשר אפגש בדרכי
ממנו אלמד וממנו אעמיק

אהבה
אלייך
אל מגע ידייך
אל רוך שפתייך

חלום
אליס
אליס שלי
מלקטת לבבות קטנה

זכרונות
אני נרגע, נותן לעצמי לספוג את חום ידה,
את פותחת חלון, אוויר קר נכנס ומשבש את האוירה.
אני עוצר את המכונית, נשען לאחור, העיניים נעצמות.
את פתאום נזכרת במשהו רע, ומתחילה לבכות.

אז הנה, אפשר ממש לראות - כשאתה רוצה אתה קיים.
הוכחה כתובה - שחור על גבי לבן.
ועמוק בפנים אתה יודע - שאתה ולא אחר אדון לגורלך
והחיים והמשמעות - הם קלפים בכף ידך.

תחושתי
אתה חושב כל הזמן על איך זה להיות כמותם
אבל כשאתה מתקרב קצת אתה מרגיש את עצמך נעלם.

כמיהה
ביקשתי כי תבואי
החיים מטילים כובד על כתפיי

קצרצר
מחר יוצאים אל דרך חדשה
דלתות נפתחות אל שבילים של תקווה

ארספואטיקה
זה רק אני והוא עכשיו,
זה רק אני והדף הלבן

תחושתי
העבר הוא הפרקים הראשונים
ההווה הוא האפשרות לשינוי שיתרחש בעלילה
והעתיד הוא הדפים האחרונים שמחכים להגיע אליהם

אהבה
היי לי שיר,
שיר שאוכל לפרוט צליליו על מיתרי לבי

אכה בך שורש, פירותייך ישתובבו לאיטם על ענפיי.
ניצני גופך יזמנו צוהר לאהבתי.

אכזבה
התמימות דועכת כמו אור הגחלילית
מה כבר נשאר מאותה הילדות

פואמה
זמרי מנגינות ילדה בין ערביים
כציפור המנגנת שירת ציוצה.
האזיני לעלים המבקשים מגעה של הרוח
ולפרפרים שעפים אל הפרח הבא.

הרהור
והאמת, איפה היא מסתתרת?
מישהו בכלל אמר שהיא קיימת
גם על אהבה ואלוהים אומרים המון דברים
אולי אלו סתם אשליות שנח בהן להאמין.

התקחי?
וכי אפשר זאת לקחת
האתן?
וכי אוכל זאת לתת?

הרהור
שנייה שנאספת אל הדקה שנאספת אל השעה שנאספת אל היום
מחזור שלם של חיים מתמוסס כאילו היה רק חלום.

אהבה
כחול כחול כחול
הים כל כך כחול
ואין דבר מלבד הים
ואין דבר מלבדך

אהבה
אנוסה, כלי ושבר, כיונה פצועה תהיי
להירפא, להתיר פצעייך, תבואי אל משכן רוחי,

נגמר הקיץ
הלבנה ניעורה משנתה המנומנמת
נדמה כי די לה בשקיעתו של יום
כדי להזמין את זריחתו של הלילה

אהבה
לכמה שקרים אתמכר, לכמה עולמות טפלים אבלע
כמה משפטים ריקים מתוכן עוד יכתבו עד שתשרפי בי כלהבה.

אהבה
העולם עוצר מלכת, רק היא ואני.
הכל נעמד, רק הלב הוא זה הבוער בתוכנו.

אהבה
כמה טוב לי עכשיו, כמה טוב
לחייך אל הכוכבים ופשוט לאהוב.

הרהור
והשמיים בהירים, שמחים למראה הנשקף מתחתיהם
והציפורים שרות לכבוד מה שרואות עיניהן
ורק את
עצובה

אכזבה
עולם קסום
עננים, פרחים ופרפרים
עולם קסום
מנגינת חליל ושירים

ביקורת
הטבע בוחר להראות את יופיו,
הם בוחרים להתעלם.
הפרפר בוחר לשבת על פרחו,
הם בוחרים להתעלם.

מצב
אתה יכול להמשיך לשבת לבדך
לנסות לעכל שאריות מעברך
או שאתה יכול לפקוח עיניים
להתעורר מהשינה הארוכה

מצב
שיער של רוח
ועיניים של שמיים
טהורה ויפה כל כך
כמו טיפה של מים

בדידות
עיניה בוחנות את סביבתה
כדומה לציפור המתיישבת על ענף לאחר נדודה עם הרוח.

תחושתי
מרוב מסיכות לא רואים את הפנים
צבעונית כל כך, ממש כמו הפרחים

הרהור
קצת להביט בעיניים, קצת ללטף, קצת להתקרב, מקסימום, מי יודע,
אולי פתאום גם נתאהב.

וכך לעיתים כשהכל אפוף עשן, והייאוש כמעט מגיע
ניצתים בו זרמים של שחר חדש שמפציע

הלל
גם כשאלך, אשמח ביודעי שהוא יהיה כאן תמיד
אפר גופי מתערבב באדמתו
ורוחי שלמה תידום בנצחיותו.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
עוד סרט, עוד ספר, עוד בן אדם לאהוב, לשנוא, לדבר איתו על כל
מה שראוי שראויה לו...
השתיקה.

הרהור
מדהים עד כמה מוסיקה לפעמים יכולה להכנס לתוך הנשמה, לפלס דרכה
דרך כל קשיי היום והסבל שמצטבר אל תוך הלב, לעורר בך השראה,
להעיר את הדמיון, ולגרום לך להרגיש תחושה של התעלות, שלווה
פנימית, להזכיר לך את כל מה שטוב ויפה...

אינטרוספקטיבי
בימים אלה אני מרגיש עם עצמי מבולבל יותר ויותר, אני מרגיש כי
כבר אין זמן, הקירות לוחצים ובקרוב אצטרך לצאת לעולם.

ביתספר
כל אלה תמו להם, התפוצצו אתמול כשקיות המים שנזרקו מגג הבניין
הגבוה ביותר, וחצוצרות המבשרות את הסוף השמיעו קולן בצופרי
המכוניות שלנו.
רק הזכרונות ישארו, עמומים, וגם הם אט אט ישטפו להם כגלים
ששטפו את החוף בים אליו נסענו...

הרהור
להוציא את הראש מחוץ למים, אל האור, אל השמש, לעוף אליה.
לשחות עוד ועוד למעלה, החוצה, כנגד הזרם, במעלה הזרם, לדאות
מעליו ולהביט בו מבחוץ ולא מתוך מעמקיו.

התבגרות
ממתי בא לך שוב לכתוב? כנראה בגלל היום הולדת, אתה מרגיש שבא
לך לכתוב, בא לך כי עצוב, עצוב קצת בגלל היום הולדת אבל לא באה
ההשראה, או שסתם לא מתחשק לך להכנס למערבולת של הכתיבה...


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
"מה היית עושה לולא ידעת שזה הוא היום האחרון בחייך?"

משפתח את דלת ביתו ונכנס אל חדרו, חדרה אליו תחושת שלווה
וביטחון, שהנה הוא במקום שהוא מרגיש בו כל כך בנח, כל כך בטוח,
במקום שלו- "המקדש הקטן שלי"

ואיזה תמימות לחשוב
שהפתרון לכל זה היא אהבה.
האהבה תמלא את החסר.
בגללה אאבד את הבדידות, היא תצבע לי את השממון בצבעים של קשת,
היא תקח את הכל.

כבר תקופה ארוכה איני מצליח לכתוב.
לעיתים אני מתפלא על עצמי, מה הסיפור?
לקחת דף ועט ליד, לשבת לבד קצת ולהתחיל לכתוב.


לרשימת יצירות המסה החדשות
דעה
לא הייתה דעתנו מבינה פשר אושרו של אדם
אם עדיין לא גילתה היא מהם כאב וייסורים.
ואין אדם היה זוכה לחייך אם לא היה מרגיש את מליחות הדמעה.


לרשימת יצירות המחזה החדשות
מערכון
אז מה נעשה? נשב בבית כל היום? נישן עוד קצת, נאכל עוד קצת?
אתה אומר לי שאתה מפחד לצאת בחוץ, אל העולם כי מסוכן ואפשר
למות, חשבת פעם על האפשרות של למות משעמום?




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
המימן האדום
החמצן הכחול
יוצרים את
השלמות
יוצרים את הסגול


תרומה לבמה





יוצר מס' 54062. בבמה מאז 27/7/05 8:08

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לריקי דארקו
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה