[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ריאן סיריאם
ICQ 115158354 115158354  shademage@gmail.com

אל היצירות בבמה האהובות על ריאן סיריאםאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונה
ריאן סיריאם ידוע גם בשמו ארנון הוא איש משוגע.

יליד 83 (למיטב זכרונו)

יביא אלינו את יום הדין בנובמבר אפרורי אחד כמתנת
יומולדת לעצמו

שלוש עצות שהוא נותן לעצמו הן לא להצטער לעולם על
דברים שהוא עושה או עשה
להמנע מאלימות ככל האפשר אבל במקרים שבהם אין ברירה
להשתמש בה במידה הנחוצה
ותמיד לשפוט דברים בעצמו ולא להסתמך על השיפוט של
אחרים

הוא פוחד ממים אבל אוהב לצלול
יש לו פחד גבהים והוא עושה סנפלינג ואפילו קפץ בנג'י
פעם אחת
אבל הפחד הכי גדול שלו הוא הוא עצמו

משוגע כבר כתבתי?




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
לחיות חיים כפולים
להתחבא לנצח בצללים

אני מפחיד אנשים, חלק אומרים שזה בגלל שהם לא יכולים לחזות מה
שאני אעשה, אחרים אומרים שזה בגלל שכשאני מסתכל עליהם הם
מרגישים כאילו הם עומדים למשפט שבו הם תמיד אשמים, ואחרים
אומרים שאני מבטא את הפחד הגדול ביותר שלהם

אני מסתכל במראה והפנים רודפים אותי שוב, אדומות, שרוטות,
סימנים שנראים כאילו נעשו על ידי טפרים של חיה

איך אני כל הזמן מגיע למצבים האלה?
אני זוכר אורות, מסיבה, יצאתי החוצה בגלל העשן, אורות של
מכונית.
והנה אני כאן?

אז מה טוב באיבוד הזה?

פעם כשהיינו יושבים סביב המדורה, לפני שהוא הגיע אלינו היינו
מספרים את אותם סיפורים שוב ושוב, וכבר ידענו מה יהיה הסוף
ואיפה אנחנו אמורים להיבהל או לא להיבהל כדי להוכיח שאנחנו
מבינים את הסיפור או שאנחנו לא מפחדים מסיפורי ילדים.

נדהם, נפעם, אני מתקרב אליה, כמעט נוגע אבל לא
לוחש על אזנה את המלים האלה שהביאו לכל כך הרבה סבל, אני מתרחק
ממנה, מסתכל עליה שוב, היא עדיין שם, כמו אלה, כמו חלום שלא
יוכל להתגשם לעולם, כמו חלום שהתגשם כמעט

פנטזיה
אני לא אמור להיות פה, האנשים האלה לא יודעים להלחם

ייסורים
שאל פעם משוגע אחד במחזה אם להיות או לא להיות
אם הוא היה שואל אותי אני הייתי אומר לו להיות

את המילים הבאות הייתי יכול לכתוב כמשל, או לעגל קצת בפינות
אבל בחיים אין פינות עגולות וצבועים הם לא רק סוג של כלב בר
שלא מסוגל לדבר.

אני מגיע לקרחת יער שרואים בה את הירח והכוכבים, נעצר, נשכב על
הגב, מסתכל על הירח והכוכבים, נבלע בריק, טס בלי שום תחושה
לתוכם, ביניהם

לקח לי בערך שבוע להבין מה קרה
לקח לי עשר שנים לקבל את זה
ושבע עשרה שנים לחיות עם זה

כבר שעה שלמה שאני יושב מול המסך וכותב...

צחוק מלחשש מאחורי התודעה, "שוטה, שוטה, שוטה"

כשאני הולך לישון אני נלחם בעצמי, מצד אחד אני כבר מת מעייפות,
מצד שני אני מת מפחד של מה שהשינה תביא לי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
בדידות
No one here no one hears
The cry of children or wipes their tears

Most my life
I've been enslaved

בדידות
Reborn to deny
An endless lie

ללא דמעות, בכי של מלים, בלי צעקות, בכים של ילדים
ילדים לומדים לבכות בלחש, בלי מלים, בלי דמעות, בפחד

נסיך לב אדום במשחק אהבה
מלכה לב שחור את לבו שברה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני יודע שזו לא דרך מוצלחת או מקובלת לפתוח מכתב אבל זין על
הדברים המקובלים.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
סייברפנק
בחורה יפה, מסיבה מגניבה, אחלה מוזיקה, אחלה מיקום.
היא מעיפה בי מבט, עיניה חודרות את עורי.

לשוני מרפרפת לאורך הפצע, טועמת, לוגמת, מעוררת את הזרימה של
הדם.
אני מיישר את רגלי ונשכב על הגב, הפצע צמוד לפי ואני מוצץ
בחוזקה, מתעלם מהכאב, רק מרווה את הצימאון.

פעמים רבות אני מוצא את עצמי מבקש שיקחו ממני את מה שאני זוכר,
ויודע, סתם להיות אדם רגיל עם חלומות רגילים ומחשבות רגילות
ונושאי עניין רגילים.

אנשים שפוגשים לפעמים בקרן הרחוב ואחרי רגע הם נעלמים.
בעולם אפשר למצוא המונים של סתם אנשים.

פנטזיה
המלחמה נגמרה, איכרים מסתגרים בבקתותיהם מפחד החורף והחיילים
הכובשים, כפרים נבזזים ע"י צבאות הנסיך, ערים נתונות במצור
והצרים נתונים בתרדמת חורף מאולצת תחת סופות שלגים ורוחות
שנופלות עליהם מההרים...

אדם מיוחד בזמנים מיוחדים מאבד את עצמו בהמון.
אדם מיוחד בזמנים רגילים מוצא את עצמו נופל מנטל האחריות.




ונשאלת השאלה-
למי יש תלתלים
יותר יפים, לדץ
או דצה?



מאזינה אלמונית.


תרומה לבמה





יוצר מס' 3971. בבמה מאז 11/7/01 8:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לריאן סיריאם
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה