|
 115158354 shademage@gmail.com
 
ריאן סיריאם ידוע גם בשמו ארנון הוא איש משוגע.
יליד 83 (למיטב זכרונו)
יביא אלינו את יום הדין בנובמבר אפרורי אחד כמתנת
יומולדת לעצמו
שלוש עצות שהוא נותן לעצמו הן לא להצטער לעולם על
דברים שהוא עושה או עשה
להמנע מאלימות ככל האפשר אבל במקרים שבהם אין ברירה
להשתמש בה במידה הנחוצה
ותמיד לשפוט דברים בעצמו ולא להסתמך על השיפוט של
אחרים
הוא פוחד ממים אבל אוהב לצלול
יש לו פחד גבהים והוא עושה סנפלינג ואפילו קפץ בנג'י
פעם אחת
אבל הפחד הכי גדול שלו הוא הוא עצמו
משוגע כבר כתבתי?
לחיות חיים כפולים
להתחבא לנצח בצללים
אני מפחיד אנשים, חלק אומרים שזה בגלל שהם לא יכולים לחזות מה
שאני אעשה, אחרים אומרים שזה בגלל שכשאני מסתכל עליהם הם
מרגישים כאילו הם עומדים למשפט שבו הם תמיד אשמים, ואחרים
אומרים שאני מבטא את הפחד הגדול ביותר שלהם
|
אני מסתכל במראה והפנים רודפים אותי שוב, אדומות, שרוטות,
סימנים שנראים כאילו נעשו על ידי טפרים של חיה
|
איך אני כל הזמן מגיע למצבים האלה?
אני זוכר אורות, מסיבה, יצאתי החוצה בגלל העשן, אורות של
מכונית.
והנה אני כאן?
|
פעם כשהיינו יושבים סביב המדורה, לפני שהוא הגיע אלינו היינו
מספרים את אותם סיפורים שוב ושוב, וכבר ידענו מה יהיה הסוף
ואיפה אנחנו אמורים להיבהל או לא להיבהל כדי להוכיח שאנחנו
מבינים את הסיפור או שאנחנו לא מפחדים מסיפורי ילדים.
|
נדהם, נפעם, אני מתקרב אליה, כמעט נוגע אבל לא
לוחש על אזנה את המלים האלה שהביאו לכל כך הרבה סבל, אני מתרחק
ממנה, מסתכל עליה שוב, היא עדיין שם, כמו אלה, כמו חלום שלא
יוכל להתגשם לעולם, כמו חלום שהתגשם כמעט
|
אני לא אמור להיות פה, האנשים האלה לא יודעים להלחם
|
שאל פעם משוגע אחד במחזה אם להיות או לא להיות
אם הוא היה שואל אותי אני הייתי אומר לו להיות
|
את המילים הבאות הייתי יכול לכתוב כמשל, או לעגל קצת בפינות
אבל בחיים אין פינות עגולות וצבועים הם לא רק סוג של כלב בר
שלא מסוגל לדבר.
|
אני מגיע לקרחת יער שרואים בה את הירח והכוכבים, נעצר, נשכב על
הגב, מסתכל על הירח והכוכבים, נבלע בריק, טס בלי שום תחושה
לתוכם, ביניהם
|
לקח לי בערך שבוע להבין מה קרה
לקח לי עשר שנים לקבל את זה
ושבע עשרה שנים לחיות עם זה
|
כבר שעה שלמה שאני יושב מול המסך וכותב...
|
צחוק מלחשש מאחורי התודעה, "שוטה, שוטה, שוטה"
|
כשאני הולך לישון אני נלחם בעצמי, מצד אחד אני כבר מת מעייפות,
מצד שני אני מת מפחד של מה שהשינה תביא לי.
|
No one here no one hears
The cry of children or wipes their tears
|
Most my life
I've been enslaved
|
Reborn to deny
An endless lie
|
ללא דמעות, בכי של מלים, בלי צעקות, בכים של ילדים
ילדים לומדים לבכות בלחש, בלי מלים, בלי דמעות, בפחד
|
נסיך לב אדום במשחק אהבה
מלכה לב שחור את לבו שברה
|
אני יודע שזו לא דרך מוצלחת או מקובלת לפתוח מכתב אבל זין על
הדברים המקובלים.
|
בחורה יפה, מסיבה מגניבה, אחלה מוזיקה, אחלה מיקום.
היא מעיפה בי מבט, עיניה חודרות את עורי.
|
לשוני מרפרפת לאורך הפצע, טועמת, לוגמת, מעוררת את הזרימה של
הדם.
אני מיישר את רגלי ונשכב על הגב, הפצע צמוד לפי ואני מוצץ
בחוזקה, מתעלם מהכאב, רק מרווה את הצימאון.
|
פעמים רבות אני מוצא את עצמי מבקש שיקחו ממני את מה שאני זוכר,
ויודע, סתם להיות אדם רגיל עם חלומות רגילים ומחשבות רגילות
ונושאי עניין רגילים.
|
אנשים שפוגשים לפעמים בקרן הרחוב ואחרי רגע הם נעלמים.
בעולם אפשר למצוא המונים של סתם אנשים.
|
המלחמה נגמרה, איכרים מסתגרים בבקתותיהם מפחד החורף והחיילים
הכובשים, כפרים נבזזים ע"י צבאות הנסיך, ערים נתונות במצור
והצרים נתונים בתרדמת חורף מאולצת תחת סופות שלגים ורוחות
שנופלות עליהם מההרים...
|
אדם מיוחד בזמנים מיוחדים מאבד את עצמו בהמון.
אדם מיוחד בזמנים רגילים מוצא את עצמו נופל מנטל האחריות.
|
|
|
שותף שלי חזר
ממילואים, ומאז
כל מה שהוא
מצליח לומר זה:
"מה המצב, אחי?"
ו"אהלן, גבר!"
חרגול
במייל-בונדינג |
|
