|
רויטלעשור
בשנת 1983 יצאה אל העולם ואם הייתה יכולה לבחור
הייתה נשארת בחמימות של אמה
ארוכה כל כך
ובכל סנטימטר מגופה מהול עצב בשמחה
המילים עוטפות הכל, היא אומרת, ותמיד מספרת
מה צריך לעשות כדי ש
משתגעת לשמע צלילים ישנים ולא מפסיקה להתרגש
ממילותיו של דילן האגדי,
אוהבת את העולם ומשתדלת תמיד לזכור כמה קצרים החיים
פה עלי אדמות.
אוהבת את האהבה אבל יודעת להפריד בין השגעון להיות
מאוהב ובין להתמסר לחלוטין לאדם הזה ולחלוק איתו
הכל.
משוגעת על הריח של הכלב
מטורפת על הפרווה שלו
ועל איך שבליקוק הוא תמיד יוצא מהכל.
למעשה ניתן אף לחשב משוואות וגם לפתור אותן על לוחות לבנים
גדולים התלויים על קיר ריק מתמונות אך מלא במשקפיים הנוטות
לראות רק מה שלא קיים.
|
היא משכה עפעף-עפעף עד שלא נשארו לי ריסים, ואני אמרתי שאני
רוצה לראות, אבל לא כרגע, אמרתי שעוד מעט אהיה מוכנה - ממש עוד
טיפה, והיא לחצה ולחצה עד שלא נותרה לי ברירה ונתתי לה למשוך,
|
כן, אתה אומר שאתה יודע וששלך הרבה יותר עמוקות - בסדר ניצחת,
אני הייתי חתולה רעה, בוגדנית. אבל אהבתי אותך, אתה יודע?
|
ברגע שזה יקרה.
אבל אז עוד הפעם רציתי לתפוס הכל בידיים ולעצור.
אני לא קובעת כלום.
|
למה יש מן קו גדול אדום
כמו תמרור בולט שמודיע לי לשמור מרחק
ולא להגיד מה שהייתי כותבת
|
היה הייתה נמלה
על ארבע צעדה יום - יום לאותה נקודה
ויום - יום חברותיה הלכו לצידה
ספרו את צעדיה בשקט, בדממה.
|
את המבטים
הדוקרים
אותי בגב.
|
מי אמר שאסור להשאיר כמה דברים בעבר, הרי יש סיבה ששמו כזה
ולא תמיד אומרים לנו שצריך לחיות בהווה?
|
לא. אני לא אובססיבית ואני לא מחפשת דבר קסום שקיים רק באגדות,
אני פשוט לא מוכנה להתפשר על משהו שיהיה רק חלק מהמסע, הוא
ואני צריכים להיות המסע ולא פרטים שוליים כמו - קריירה, כסף
ומעמד.
|
כל יום אני קמה אחרת
אז מי אמר שהעולם לא מעניין?.
|
אוהבים את האהבה ושונאים את הפחד ובכל זאת נאבקים זה בזה
בטיפשות.
|
אולי הוא יפיג את הדממה
אולי עכשיו לא תהיה עוד מלחמה.
|
והמשכתי ואני לא יודע מה סחב אותי הלאה לבית הבא, אולי האוויר
שנשא בתוכו את הדגל הזה המעוצב בכחול ולבן שהזכיר ש"טוב למות
בעד ארצנו"...
|
גדלתי מהר, אני נשבעת.
מעולם לא חשבתי שהחיים יתבהרו מול עיניי בגיל כה צעיר.
כל אדם שנקרה בדרכי זרק לי עצם, אספתי את כולן.
השמש צרבה אותי מיליון פעמים.
|
לא אכפת לי על ההשוואה
להיפך
אני גאה להיות כלבה.
|
האם תאהב אותי כשתכיר?
אני אוהב אותך.
|
יש לנו כבר כמה ילדים והם רצים בחוץ,
-משתובבים-
זו המילה שלהם, לא?
|
כשהלכתי התנפח לי משהו בגרון ולא ידעתי מה זה ולא התרכזתי כי
הייתי נורא עצובה, ממש על סף דמעות, בגללך.
|
אם הייתי יכולה לשלוח את היד הארוכה שלי שם גבוה
הייתי מושכת את אלוהים בכוח חזרה לכאן
רק כדי שיתמודד.
|
וידיי מפלסות דרך להראות לעולם שעוד יש משהו מתחת לכל הלבן
מפוספס או משובץ
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
מעניין, יש פה
ריח של קיץ.
נדמה לי שהגיע
הזמן לעבור
לקמצ'טקה.
|
|
