עבר: נוסטלגיה,בשמת, לירן, חברות, אמנות,  
תערוכה,אשכול פיס, הפקה, תיאטרון, בן הכט, שיעורים
עד 7 בערב, לונדון, חו"ל, פולין, בשמת, גורל,
תמימות, יניב, סוף תיכון, מחנה קיץ אחרון, צופים,
שכב"ג, יוני, כאב ענק, שבוע רחוק שזוכרים כמו אתמול,
פרידה, נשף סיום, זכרונות, תמונות, צילום, יואל
שתרוג, המלצות לצבא, הספירה לאחור, סוף.

ההווה: זה כמו לקחת נשימה עמוקה,
        לצלול למים קרים ועמוקים
        ולקוות שזה ייגמר לפני שאתה תיגמר...

אבל כבר עכשיו אין לי אווויר...


עתיד:  ...זה כבר לבמה אחרת....

הבוקר הכי חרא בשנה במכונית בדרך לבאקו"ם אבא נוהג. אמא מאחורה איתה ועומרי יושב ליד אבא מקדימה. אפשר לראות את הפנים שלו במראה...פני ילד שרק לפני חודשיים סיים תיכון וכבר עומד להחליף את הילקוט ברובה.

יוני היו אנשים שאמרו שהזמן יעביר את הכאב. שפשוט יכאב פחות בגלל שממשיכים הלאה... היו אנשים שהסבירו בדאגה שזאת לא אשמתם הם כל כך דאגו להדגיש את זה עד ששכחו להגיד שזאת גם לא אשמתנו...

משחקים בחצר האחורית של התיכון בתוך האודיטוריום כל הזמן יש חזרות וכשאין חזרות תמיד מישהו יושב שם על הסאונד או על התאורה, עוברים על ה-Q. כמו איזה מרטון, אין זמן לנשום, אין זמן לאכול, אין זמן ללמוד לבגרויות, אין זמן בשביל החברים, אין זמן אבל גם אין יותר כוח לכל זה.

''התקופה הכי יפה בחיים...'' - חלק ראשון "זאת ההזדמנות האחרונה שלך לעשות משהו, זהו, אחרי הבגרות הזאת ניגמר הכל. עוד כמה שבועות אנחנו יוצאות למחנה קיץ, עומר מתגייס, פשוט תגידי לו כבר וזהו!" חייכתי.

חמור דיגיטלי

כניסה צבע

נא לא להשתין! דיגיטלי

סמיילי דיגיטלי