|
ר. תמיר
לו רק ידעת פילגש יקרה
את אשר קרה אחרי מותך
|
הנה אתה גיטרה,
ואני פורטת על מיתרייך ברכות
ושרה,
עד שקולי נשבר
|
אם תבוא אליי מחר
ותבקש מחילתי
|
לפעמים, בלילה כשאני שוכב במיטה
ממש לפני שאני נרדם
אני חולם על הדברים שמעולם לא העזתי
להעלות בדעתי...
|
שטה לי אני
בתוך אוקיינוס של שיגרה,
|
כמו חוט דנטלי את חודרת אליי...
|
כי אנשים מדברים
את עצמם מעסיקים
מפחדים כל כך למות
בעודם חיים.
|
מילים מילים
עפות
נתקעות באוויר...
|
האכזבה הכי גדולה היא מעצמך.
זה כואב. זה כל כך כואב
וזה אוכל אותך מבפנים, ביס ועוד ביס ועוד...
|
דרך הדמעה המלוחה
הכל נראה שחור לבן
את יודעת ילדה,
זה בסדר אם יש קצת באלגן
|
כשהזמן עוצר מלכת
וסף הרגש שוב עולה
זהו ריח השלכת
שאת הלב לי ממלא...
|
ניר יושב עם הגיטרה
שלמה ארצי כמו תמיד
ריח של נוסטלגיה
מטשטש מחשבות על העתיד...
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-לא...
-הא-הא, נפלת
בפח.
-איזה פח?
-נו, אבאש'ך
ערומקו? ואז אתה
עונה לא? ואז זה
כאילו יוצא
אבאש'ך ערום
כולו, כאילו?
-טו-הו-ב...
נניח...
-מה נניח?! נפלת
בפח, תפסיד
בכבוד.
-טוב, הפסדתי.
אז מה אני חייב
לך בתור
המפסיד?
-אתה חייב להגיד
מלא פעמים רצוף
ינתי פרזי.
פרופ' אפרוח
ורוד ופרופ'
אמנון ז'קונט
בעוד מפגש מוחות
מרתק. |
|
