[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
יומן
... "ראי ראי, האם תוכל להזכיר לי מה אני?" והראי יענה - "את
אישה." האם זה ישנה משהו? האם היא תאמין לו?

אהבה
פקחתי את עיניי אט אט כולי חרדה. חרדה שמא אגלה שגופי, שהתפרק
אתמול, לא הספיק להתאחות במהלך הלילה והחליט ללוות אותי כך גם
היום.
מתעוררת, מגבשת לתודעתי את כל גופי ובודקת מה המרגש.

יומן
התחלה מקיצה את הפרפרים בבטני משנתם, קוראת להם לדגדג אותי
מבפנים, לעתים עד שזה מטריד מעט.

ולפתע פתאום זה הכה בי - אני לבד, לחלוטין לבד בחלל הזה.
הסתכלתי לימיני ולשמאלי ולא היה שם איש וזה היה נפלא. הבנתי
כי זהו המצב בו אני בוחרת עכשיו וכי בעתיד, כשאני אחלים, אני
אבחר ב-ביחד.

יומן
ליל אמש היה איום ונורא - המחשבות נתקעו וסרבו לעזוב, הכעס
שעוררו המחשבות גבר וגבר וכמוהו חוסר המנוחה.

להתמקד בהרגשה ולא לחשוב מה אני מרגישה, פשוט להרגיש.
לא תמיד זה פשוט בשבילי להרגיש, לאפשר זאת לעצמי, לא לברוח, לא
להמציא רגשות נוחים יותר להרגשה מהראש.

געגוע
יש לי משהו להוציא החוצה, אני עדיין לא יודעת מהו, אבל אני
מרגישה שהוא מוכרח להיאמר.
אין נושא קבוע מראש, שום החלטה לא נלקחה, לדרמה אין מקום למרות
הסערה שמתחוללת בפנים

בנוסף, כל עניין החשיבה התקבל בברכה. רנה דקארט אמר "אני חושב
- משמע אני קיים" כמענה לשאלתו "האם אני קיים?" ואני הייתי
זקוקה למשהו שיזכיר לי שאני קיימת, משהו שהוא לא מישהו.

אהבה
הגוש מתעתע וזז כל הזמן. לרגע יושב בראש, לרגע בלב, לרגע
בבטן, לרגע בעיניים. כל פעם במקום אחר בגוף, עושה מניפולציות
לעצמו שלא יתפס על חם.
הרגשתי שהוא הרבה פוחד.




עיניים להם ולא
יראו אוזניים !





פרה
נביאים כתובים


תרומה לבמה





יוצר מס' 80015. בבמה מאז 8/6/08 19:08

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרוויטל סנדרוסי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה