|
"היא לא דומה לאף אחת אחרת..."
וטוב שכך...
סגרתי את הדלת, והתישבתי על המיטה.הדמעות יוצאות והנשמה לא
מעקלת המחשבות רצות.
זה היה הוא והוא היה איתה, והיא היתה איתו, חבוקים.
מבט ועוד מבט, חום נגיעה,אש עולה ומציפה בלי סוף.פניו פניה,
פיו קרב אל פיה ו... .
|
יפה כמו תמיד עם סרט בצבע התואם את בגדיה היה קשור לה בסוף
צמתה. עדינה היתה שקטה ופניה כפני מלאך.
יפה כמו תמיד, כל יום היתה היא מגיעה בשש חמישים וחמש אל התחנה
שממנה אספתי אותה תמיד.
|
כשענתה שלום בקולה החודרני, נחה לה נפשי וחזרתי לפנטזיות,
שתמיד נהגתי לפנטז לפני שאני קם מהמיטה החמה שלי שמוצעת במצעי
הפלנל שקיבלתי מאמא לכבוד תעודת הצטינות שלי בשנה שעברה .
דמותה של דקלה עמדה לנגד עיני...
|
הוא אמר שאחכה לו עם הכותונת הכחולה עם הפרח הלבן בצורת ורד
שרקמתי בכוחות עצמי, מפני ששם בדיוק שם ניהיה לי כתם בצבעים
ובצורה שלא הולמים את הכותנת הכחולה מסאטן שלי. הוא תמיד חיבב
אותה, וביקש שכשהוא נוכח לידי, עלי ללבוש אותה, את הכותנת
הכחולה.
|
על חבל דק מהלך לו ליצן,
מהלך הוא ואוחז במקל.
|
בקירות יש סדקים
הים כבר מחלחל,
הלחץ הומה
הכאב הוא שהורס
|
תשמור על כולנו,
תשמור עלינו.
תשמור עליהם
ועל ילדינו.
|
בתהילה של בושה
היא הולכת ומולכת .
מולכת לעבר
הגהנום.
|
|
|
כשאתם אומרים
"שלח לחמך" למה
אתם מתכוונים?
לשלוח את הלחם
שלנו או לשלוח
לחמנו, אבא של
הכלה? כי זה ממש
לא בסדר, את
מטעים פה ציבור
שלם של אנשים!
שטולבך
בדיסלקציה. |
|
