|
מילים הן רק מילים.
רדפתי אחרי מילותייך,
מילים יפות וריקות.
|
הם עטפו אותי בחום ואהבה,
נצמדו לכאב ולאמת שבי
חנקו אותי
עד שלא יכולתי לנשום
|
אני יושבת בצד, לא מבינה מה קרה.
כולם בוכים מסביבי ואני מתנתקת למקומות אחרים.
לא ברור לי מה קורה מסביבי,
אני שומעת כל מיני רעשים,
אבל אני רק מביטה בה.
|
זו לא הפעם הראשונה, זה קרה לי כבר בעבר. הכאב שמפלח כל איבר
בגופי, לא נותן לי מנוחה, המועקה בגרון, הדמעות שלא מפסיקות
לרדת.
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
מיכלי מאד
חמודה. חבל שהיא
לא ממש מבינה
עניין. כל
הבחורים
המוצלחים שאני
מכירה לה, היא
דווקא מסתובבת
לי עם כל מיני
ילדים
מחוצ'קנים. עם
משקפיים.
לאף אחד מהם אין
אופציות.
שירה מתוודה
לפני הלן ספיבק
מנהלת סוכנות
הדוגמנות ספיבק,
בשיחה ליד הקולר |
|
