|
מילים הן רק מילים.
רדפתי אחרי מילותייך,
מילים יפות וריקות.
|
הם עטפו אותי בחום ואהבה,
נצמדו לכאב ולאמת שבי
חנקו אותי
עד שלא יכולתי לנשום
|
אני יושבת בצד, לא מבינה מה קרה.
כולם בוכים מסביבי ואני מתנתקת למקומות אחרים.
לא ברור לי מה קורה מסביבי,
אני שומעת כל מיני רעשים,
אבל אני רק מביטה בה.
|
זו לא הפעם הראשונה, זה קרה לי כבר בעבר. הכאב שמפלח כל איבר
בגופי, לא נותן לי מנוחה, המועקה בגרון, הדמעות שלא מפסיקות
לרדת.
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
כן, אני זוכר את
האבא של החצי
תימני. ראיינתי
אותו פעם. הוא
איש מאד ארצי.
גם גדול בתורה.
אבא של מיכלי
ברדיו במה בפינה
לילית של שיחות
עם מאזינים |
|
