|
ביום בהיר אחד נעלמה השמש למרות שבתחזית הבטיחו שלא יהיו עוד
עננים.
למחרת נעלמו השמיים ללא כל סימנים,
שבוע לאחר מכן בני האדם החיים על כדור הארץ החלו לשאול שאלות.
|
מביטה מטה על מה שעשו מאוכזבת, חושבת היכן אבדו
כמה עצוב יהיה גורלכם בני אדם
כמה עצוב שכל שאהבתם נגמר
אם רק זכרונות היו חזקים כמו מציאות
|
ובמסך עשן הכל ברור בדרך צלולה
ואין סימנים של חולשה.
צוחקת, שוב מסווה מבטה
בטרם תמשיך הלאה ושוב נכבתה.
|
זה לא משנה מה אומרים/כותבים/שרים
הכל זה לבד
סוד הוא סוד רק כשאתה לבדך יודע אותו
ואי אפשר לסמוך על אף אחד
|
אין סוף, ההמשך לא ברור
המחשבות נשאו את ילדתי הלאה
לעולם שמורכב מהזיה.
כה קטנה ושבירה, נפלה בקסמי זרים..
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|