|
 "האהבות יפות הן
עד שפתאום עפות הן.."
צולם בידי אחיעד סער (''זהו שלא'' בבמה חדשה)
רק אלוהים ידע לאן |
רובצ'ה
 
ראובן ניסן הידוע כ"רובצ'ה" בפי כל, נולד בשנת 1977
ונולד מחדש 26 שנה מאוחר יותר לגלות שהכל קשקוש. הכל
קשקוש בלבוש. מאז הוא מחפש איך לחיות בצורה שתאפשר
לו להתענג על ריחותיהם של פרחים, להתבונן לתוך מעמקי
נפשו ולגדל כמה שיותר כלבים. פריק של להטיס מטוסים,
להיות ארץ-ישראלי, לענג נשים ולשכוח מהעתיד. כל השאר
הם רק תוצרי לוואי ושארים לא רצויים של מי שהוא היה
פעם ושל מי שהוא אולי באמת ולא נתגלה עדיין.
זאב בודד בעל-כורחו, סוגד מושבע למושג "האחת", איש
העולם הקטן ... לפניכם פרוש סבלו של אדם בלתי
קונבנציונאלי.
זה לא לוקח יותר מ 4 שניות מיותרות בהחלט
|
לשכב עם אישה זה כמו לצאת לטיסה:
צריך הרבה הכנות, אישורים, מזג אויר ותדריכים, בדיקות
ומיזמוזים...
עד שמתיישרים על הזברה עם הקו השבור בין הרגליים, ומקבלים
"רשאי להמריא"...
עד אז פשוט יוצאת הנשמה
|
"כן אולי בערך" אמרה החסידה ודחפה את החזרזיר.
הוא התרגז ומייד החזיר.
"למה אתה מרביץ?" היא שאלה במלוא מקור.
"את זו שהתחלת" הוא ענה לה כך בנחור.
|
"אם אתם תפשלו - כל מה שעשינו בחצי שנה האחרונה לא שווה
כלום! אני לא בא להלחיץ אתכם! רק מבהיר: הפעם אין תרוצים.
תתמקדו במשימה, אל תלכו לי על כל מני דגי רקק ומטרות סרק...
תאתרו את הבני-זונות הללו, צלב בין העיניים, תאספו את המטרה,
ותעופו משם!! ..."
|
לקראת הערב הוא כבר היה פחות רגוע
המצב שלו הלך ונהיה יותר גרוע
הבטן כבר גדלה למימדים של מכונית
השמיעה רעשים של הרכבת התחתית
|
יולילו בנה לו בית על העץ
קרשים וגרוטאות וסמרטוטים ליקט
אך מדבר אחד הוא קצת חשש
על העץ טייל נחש
|
מוקדש לג'ו ולי , אחייני הנהדרים, המתוקים, המיוחדים כלכך!
|
שתהיה לי היכולת
להשלות כך את עצמי
שעכשיו זה לא רק סתם
|
ארצי ארצי
בנייך אבודים
ארצי ארצי
|
את לי לכל היותר
ורק רוחות השמיים משמשות כמצפן
טרמפיסט על כביש החוצה
את מרחבי שדות הכותנה
חפשי בין אלפי עבדים מאושרים
כי עזבתי הכל למענך אהובתי
|
...אטיל עלי מדי ב'
אתהדר לי בדיסקית
נעלי האדומות אקשור
אכסה את שעוני...
|
אני חושב עליך ופתאום נזכר
איך אז ישבנו,שרנו בגינה
ואת שיחת הטלפון האחרונה
ואת קולך
|
תקווה ליותר
טעם של עוד
תשוקה לסיים
עיניים גדולות
|
שיר זה מוקדש לאותה האחת
זו אשר יפתה
אשר נעמה
אהבתי בתענוגות.
אשר הביאה עלי זריחת מדבר.
ואני בז לשקיעתה
|
קרן אור חודרת את התריס
ומאירה כתף בחשיכה
למה את בוכה?
|
לסיור בודדה שלחתי אצבעי
אל לחייך הלבנונית
מלקטת אגליי
זיעתך הדקיקה
מעצמות לחייך
|
ובכל זאת
התאהבתי בך
כמו שלא התאהבתי באף אחת
כבר שלושת-רבעי-מליון שנה.
|
לבטח זה יקרה לי
יום בהיר אחד
אסתובב ובזוית יתפסו עישוני
100% התאמה
אלה הן עיניה
|
ליקוק אלקק לך אישה נחושה
אפשיל תחתונייך
אמצוץ ישבנך
אטמון את ראשי אל בין ירכייך
|
כי את
ירוקה ויפה
גועשת
עדינה
סובלת
קושרת
|
כי הרי בכל מקרה זה יהיה הקצה של חיי, ממש טרם מותי.
אז מה זה משנה אם אדע שעשיתי נכון או לא?
מקסימום תהיה לי הרגשה רעה שתלווה אותי בתקופת הזמן...
תקופת הזמן המאוד קצרה הזאת,
בין אותו מבט לאחור בקצה של חיי,
לבין הרגע האחרון ביותר של תודעתי.
|
אבל אם כבר הזכרת,
השלמת עם הרעיון הזה,
המטורף,
אז יאללה...
בואי ננסה פעם אחת.
|
ירח ניצת והאיר פסגותיך גלבוע
רגלינו חוצות בניגון את שדות עין-חרוד
אני בך נזכר
זאת איש אינו יודע
תל יוסף הישנה
בשק השינה תחכי
|
בשנים האחרונות גבה האתר התיירותי דיר-מרסבא כ 3 הרוגים.
סיור ג'יפים שיצא לגדה הנגדית של הנחל , וצפה אל המנזר הביזנטי
העתיק החצוב בקירותיו של קניון מדהים, נתקל במחבלים חמושים
בנשק צלפים ואיבד 2 מטיילים. שוטר שיצא על אופנוע שטח לאזור
נתקל במארב ...
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
אתם מכירים את
זה, שרגע אחד יש
לכם משהו ביד
ושניה אחר כך
הוא נעלם ואין
לכם מושג לאן?
זוזו לסטרי
מופתע באמצע
האוננות |
|
