|
"הטוב שבמעון הוא הקרקע,
הטוב שבלב הוא העומק,
הטוב שבמשא-ומתן הוא החסד,
הטוב שבדיבור הוא האמת,
הטוב שבשלטון הוא הסדר,
הטוב שבעסק הוא הכשרון,
הטוב שבתנועה הוא זמנה הראוי"
(הדאו דה צ'ינג / לאו צה)
הוילון נושם,
חם,
ושירה מדומיינת מתחילה
|
געגועים שוליים
אליך.
למה שלא היית לי.
|
האהבה היא במרווחים
כששמיים כבדים
לוחצים
על אדמה רכה,
כמו הזמנה לצמוח
|
דקירות קטנות ברשתית,
נצנוץ מלוח.
לא אשבר. לא אשבר.
זקופה אכרע על ברכיי
אאסוף שאריותיי.
|
|
|
פעם הייתי הבטחה
גדולה.
עכשיו אני סתם
גדולה.
- שמנה ומדוכאת. |
|
