|
בת 25 ממרכז הארץ, סטודנטית לאמנות באונ' תל-אביב,
מאיירת ואמנית רב-תחומית. נושמת את המילה הכתובה
מגיל שמונה, כותבת ללא הפסקה מאז; בעבר רקדנית
מקצועית, היום 'רק' יוצרת וצורכת אמנות; מומחית
לזמרות-יוצרות מכל קצוות תבל, אוהבת לקרוא ולכתוב
שירה. חולמת לתפור לעצמי את הבגדים, להוציא החוצה את
המגזין שלי, למכור יצירות ולפרסם שירים, אבל בנתיים
מתרכזת במלאכת תיעוד קפדנית, יומיומית ובכל מדיה
אפשרית, כמו שלימד אותי מורי-הרוחני
והמאהב-הפוטנציאלי שלי, לאונרדו דה-וינצ'י.
אוהבת את האביב, את הצבע הירוק שמחיה אותי מבפנים,
והכי אוהבת לשתות תה עם מלא נענע בחמש בבוקר
ולהתבונן החוצה אל הרחוב. אני ישנה מעט ומנסה להספיק
הרבה. מאחלת לעצמי ליצור עד שהאצבעות שלי ידממו,
ולהמשיך גם לאחר-מכן.
My sin, those words, still I pretend I'm the same
So I've heard I was to blame, I was to blame
|
I feel so vulnerable tonight, tell me that it's better to
be safe than sorry but then don't cover up my eyes ,cause I
don't wanna go back to my blind alley ,I wanna see , tell me
it's okay to be scared , to be me . . .
|
|
|
הידעת בכל פעם
שנקרא סלוגן הוא
נקרא על ידי
חברה של חבר שלו
ועל ידי חבר של
חברה שלו ועל
ידי חבר של חבר
שלו ששכב עם
חברה של חברה
שלו ועם חבר של
חבר שלו??
לכן בפעם הבאה
שאתה קוראת
סלוגן נגבי את
התחת כדי שלו
יהיה בו חרא כזה
מציק
רב חובל מוטס |
|
