[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
הילדה האישה



לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ייסורים
לפעמים בלילה, כשהיא לבד עם עצמה מתחת לשמיכה, היא בוכה...
לא כי רע לה ולא בגלל הלבד הגדול שממלא ומלווה אותה כמעט מאז
שהיא זוכרת את עצמה.
היא גם לא בוכה בגלל מישהו שמכיר את כל החולשות שלה ויודע
לפגוע בדיוק בכל אותן נקודות רגישות.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ערפילי
את אומרת
שהלילה
לא נגמר...

תחושתי
אל תדברו
על כאב שהולך וחוזר
על פנים עייפות
ועיניים בוכות

געגוע
היו דמעות,
מילים היו קשות וארוכות
מבט נחרט עמוק בפנים
געגועים

אהבה
לא מדי קרוב
להרגיש אותך
לא מידי רחוק
לגעת בך...

אהבה
אולי כשאתה אוהב אתה פוגע,
וכשאתה נוגע זה שורף לי בכל הגוף.

מצב
ובשקט של הלילה
את ילדה
בתוך עולם של אנשים.

יחסים
הלוואי שלא היה כאן
הלוואי שלא יהיה
ואיך בסוף תמיד הוא יישאר פה מחכה.

הרהור
ואתה שר
כאילו אין מחר
כמעט ואין דמעות בין המילים

עצב
הנה היא כבר מגיעה,
הילדה האישה
שכולם מכירים חוץ ממנה...

חלום
חלום בתוך חלום,
היא מנסה לרוץ
וקצת לדעת.
מתקשה לחוש,
אולי לגעת.

בדידות
לא ישמעו אותך צועקת היום,
שיעזבו אותך בשקט, זמן לישון.

געגוע
ולמה את בוכה ילדה
אני בוכה,
את לא צריכה...

הרהור
בוא תלמד אותי לחיות
ממה שראיתי
לא מספיק רק להיות

עצב
ואיך היא תאמין,
משהו שם עדין
והוא נשבר
וכמה לנסות,
כמה לחכות
עם המחר

עצב
ואנשים שמתקרבים
יותר מדי
כואב מדי

גורל
ואלוהים שלמעלה
לא ניגלה אליי,
אבל משאיר אותי
משאיר אותי
עדיין חי.

הרהור
עוד מעט יגידו
העיניים הגדולות סיפרו הכל,
הגוף ידע לסבול

כאב
לא יכול להיות שאת צוחקת מבחוץ
והעיניים אבודות,
את רק רוצה לרוץ

יחסים
תגיד במילים,
לא תמיד טוב השקט
אל תתן לי ללכת...

בדידות
שומעים אותך,
שומעים הכל -
בלילה...




"אני התל
אביבי"


-התל אביבי


תרומה לבמה





יוצר מס' 92573. בבמה מאז 19/10/15 13:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרעות כהן
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה