|
ילידת 1954. בוגרת החוגים לפילוסופיה ופסיכולוגיה
באוניברסיטת תל-אביב. מוסמכת לפסיכולוגיה קלינית.
בוגרת התוכנית ללימודי המשך בפסיכותרפיה. עובדת
בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית בתל-אביב. מתרגלת
מדיטציה בודהיסטית. אם לשלושה בנים.
ספר שירים "כנף ציפור בפי דג" (1996), הוצאת קרן.
ספר פרוזה "אלמוגים: סיפור מונולוגי" (2002), הוצאת
הקיבוץ המאוחד.
בסופו של דבר - לא חיבקתי אותו.
לא חיבקתי אותו כי לא הצלחתי לראות אותו.
רציתי.
|
הולכת בדרך לא מסומנת
רגליי מהססות על גשרי מים
ידיי לופתות קירות אויר באור גחליליות,
עם כל פסיעה נושרות, פיסות פיסות,
עין נמלה, שריון צב, סנפיר דג,
ושארית שפם חתול.
|
דבר אלי כך שאשמע
את הרוח
נושבת מילותיך
|
אם סבא שלי
היה גם הכלב שלי;
|
ולא ידעתי שמילה אחת בשפתי
יכולה להיפרט למילים שונות בשפתך.
|
הוא אמר,
שהמפתח לכל צעד ראוי
הוא להעז להטיל עצמך קדימנ
אל מעבר לצל המושלך של עברך.
|
|
|
בכלל, יש בטח
לפחות 10 סיבות
טובות למה
להפריח סלוגנים
בבמה:
ניתן לדבר
בקיצור.
אנשים לא מבקרים
אותך.
אתה מעביר את
הזמן.
אתה בורח
מהמציאות.
המציאות לא
משיגה אותך.
אתה מוציא
אגרסיות.
זה יותר זול
מסדנת כתיבה.
אולי יום אחד
תראה את הסלוגן
בעמוד הראשי.
בפעם הבאה על
הסיבות למה
לא... |
|
