|
 לקוח מגוגל. אל תשאלו אותי... |
Fruit machine
נולדתי מזמן, מתי זה לא משנה...
אמא טוענת שהיה קל. אני את זה לא זוכרת.
המשכתי לגן ומשמה לבי"ס
ועכשיו אני פה.
קצת לקראת הסוף, קצת באמצע.
כשהכול לא ברור ומבולגן.
אז אני כותבת...שיהיה.
אני לא נעמי שמר ואני לא חיים נחמן ביאליק.
אני אני. וזה הכי טוב שיש לי.
החיים בצל המלחמה
כשההרגל הופך לחולשה הכי גדולה
טילים עוקבים אחרי הרגשות
מחפשים אותך בין ההריסות
והאש בפנים שורפת את הדמעות.
|
יש סוף לחיים אבל אין סוף למוות
|
היא עומדת בתפאורה המתאימה
ובוכה בדיוק בשעה הקבועה
בובה של פלסטיק עם כלום מבפנים
נהרות של קטשופ זורמים מהורידים
|
אני לא מתיימרת לדעת הכול.
ואני גם לא רוצה
יש דברים שבהם אני לעולם לא אוכל לגעת
ויש דברים שאני לעולם לא אראה
השלמתי עם זה ממזמן... הייתי בטוחה.
|
|
|
האיש האדום שם,
הוא רעב?
אזרח מודאג.
תגובת מערכת:
הוא תמיד שבע
ומאכיל רעבים
באתיופיה |
|
