|
אם מישהו היה מצביע על "ריקנות" ואומר לאנשים
שמכירים אותו, הילד הזה הוא כותב שירים הם פשוט היו
צוחקים.
מבחוץ קשה להגיד ש"ריקנות" בנאדם "עמוק", מבפנים..
טוב.. את האמת... הוא לא יודע...
"ריקנות" כותב כדי להתפרק אבל גם ביקורת יכול להיות
נחמד. לדעת שמישהו קורא את מה שהוא מרגיש ואפילו
לשנות את הרגשת הקורא, אפילו לחלקיק שנייה...בשבילו,
אין יותר מזה...
אז בבקשה (בבקשה!!) תגיבו, הוא ישמח מאוד (מאוד!!)
לקבל תגובות. אבל אתם יודעים, רק אם אתם רוצים...
(תכתבו!!!!)
אפילו לא ביקורת רק משהו קטן, אתם יודעים, "קראתי את
היצירה" או "קראתי את היצירה היא שינתה את חיי, אני
מחלק את חיי לשני חלקים. חלק אחד לפני קריאת היצירה
וחלק שני אחרי קריאת היצירה". או משהו כזה.....
have it your way
אה, כן.. יליד 1984 אם זה משנה...
התחיל לכתוב ממש לאחרונה.
חוץ מ"ריקנות" אתם היחידים שראיתם את שיריו או בכלל,
הסתכלתם לתוכו. זוהי הבמה הראשונה והבתולית של
שיריו.
"ריקנות" ממליץ על יושב לך לבד", "והיא" ,
"במדבר" ו"אחד אחד מובלים". אך גם אוהב את
"זכרונות מתוקים" משיריו הראשונים המבטאים כל כך
הרבה אופטימיות.
"ריקנות" שונא לרכל ומרגיש מאוד מוזר ברגע זה אז הוא
יפסיק...
"ריקנות"
29/9/02
לצערי, אין לי זמן לכתוב
חורש על הספרים..
מישהו כבר אמר שבית ספר הורס את היצירתיות, לא?
אחד אחד
כולנו מובלים
חסרי אונים
בארגזים קשים
אל האדמה
הבולעת הכל
בלי אפליה
ורחמים.
|
ברעד קולה
פורמת את חוטי העבר
שהיו כשמיכה
|
פולשת לנשמתי
ומלטפת בצחוקה
את שריטות הזמן
ופציעותיו
|
18 שנים אורז לתוך תיק אוכל אדום
ובתוך התיק שנים של אושר ותמימות
צבעים בהירים וחמימות
אהבת אם, אהבת אישה
מקלט לנשמה
|
כשאתה יושב לך לבד
משריטות השקט
בוקעות הדמעות
מעכלות אותך מהצד
|
תמימותך נדפת לה
מבעד קרום בתולייך
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
לפני שנים רבות,
איש אחד חכם
אמר:
"אני חושב, משמע
אני קיים"
כיום הקונספט
הוא:
אני קונה, משמע
אני קיים.
תגובת מערכת: זה
נכון אבל זה לא
מספיק מתחכם |
|