|
''אהבת האם זו הבטחה עם שחר, שהחיים אינם מקיימים.
לאחר מכן אתה אוכל כל חייך מזון קר. וכל אימת שאשה
נוטלת אותך בזרועותיה ומאמצת אותך אל ליבה אין אלה
אלא תנחומים. אתה חוזר לבכות על קברה של האם כמו כלב
עזוב. לעולם לא עוד... לעולם... לעולם... זרועות
נערצות חובקות את צוארך, שפתיים מתוקות מדברות אליך
אהבה, אבל אתה יודע. עברת ליד המעין מוקדם מאד ושתית
את הכל. וכשאתה צמא שנית אתה יכול להשליך את עצמך...
אין בארות, יש רק הזיות. עם שחר למדת פרק הגון באהבה
וכל החומר מצוי בידך. בכל מקום נושא אתה בחובך את
רעל ההשוואה, ואתה מבלה את זמנך בצפיה למה שקיבלת."
מתוך רומין גארי, "הבטחה עם שחר"
--------------------
ב1980 נולד הבנאדם.
רק רוצה טוב לכולם ומכיר בעובדה שזה לא תמיד יוצא.
אבל בדיוק בשביל זה אנחנו כאן.
(מימין. זה שמנפח את הבלון)
יהודה היה הולך עם מנורה רגילה לגמרי. כזו שקונים בחנות רגילה
לגמרי. "ארבעים וואט" הוא היה מסביר למי שהיה שואל למה הוא
הולך עם מנורה. "ארבעים וואט!" היה מסביר שוב למי שהתעקש להבין
אחרי הפעם הראשונה.
|
סלחתי לך מזמן
על פשעייך,
על חסדייך
|
סיבות להכות בי ישנן
תאמיני לי, לא חסר
|
יודע השלג כשיורד על העיר
תוך כמה ימים השמש תכניע
ועדיין העיר תתהדר בו בחורף
ועדיין תשמח כשהשמש תופיע
|
או אז צדקתנו תצא לאור
הדגל יתנוסס ואנחנו נשיר
דרכנו תתבהר מתוך האין-ברירה
|
בני בליעל!
את הכסף לקחו
לבקשתי האחת שעו
|
להנהגה מסכנה
במציאות מרקיבה
|
במסדרון אל האינסוף
פוסע אל השום-מקום
ואת הופעת מבין כולם
|
פתאום קם אדם
מרגיש שהוא עם
והכל כה מושלם
רק אסור לו ללכת
|
ממשלת ישראל
מצאה פתרון
ליאוש הפושה
טוב, לפחות נסיון
|
אל הארכיון האישי (42 יצירות מאורכבות)
|
|
במה ששנוא עליך,
אל תעשה לחברך |
|
