|
והיא תברח באופל ליל
תרכב על סוס שחור כהה
|
שמיים תכולים בנצנוץ כוכבים.
יופי מרהיב, מתת הבוראים
|
בזעקה רמה נפלו כל מגיני העיר
|
ובראותם אותנו פרצו בעיניהם דמעות חמלה.
|
ותעלה תשובה ממעמקי המחשכים,
אינני...
|
וכך נשארתי לבדי בארץ החלומות,
עולם התעתועים.
בלי מפתח לדלת,
בלי שום דרך חזרה לחיים...
|
נשמע רעם ממעמקי העננים.
במותי נרגעה נשמתי
|
מרימה את עינייה
מנגבת דמעה
ראתה את פאלדין והגיע סופה.
|
לא הגעתי לקץ שקיעת החמה,
הגעתי לקץ שקיעתי...
|
לא הוא בחר בדרך זו,
אלא אני...
|
והיא, תרקום גלימה מערפל
ותינתן לדמוי האל
והוא ירקוד על הרוחות
והיא תשיר בלהבות
|
|
|
צוחקים על
התקקוה? לאן
הגענו? עוד נצחק
על הדגל? עוד
יהודים יספרו
בדיחות שואה?
חצי תימני במסר
רציני |
|
