|
 136114230
"אין אהבות נצחיות ואין רעיונות בני אלמות.
הכל מצוי במעבר ושינוי.
הלהבות הגדולות ביותר נעשות עם הזמן אבוקות,
לצדי המסילה עליה נעה הרכבת..."
(צבי ינאי)
רק על עצמי לספר ידעתי... מודל 81 במצב מצויין...
חיה את הרגע ונושמת כל שניה - אי אפשר לדעת מה יביא
עימו המחר!
זיעה קרה החלה עוטפת את גופי, וצמרמורת משתפלת בדפנות עורי,
מלטפת, מחוררת, מעיקה וצוחקת לה.
תחושת הרעד בגוף הזכירה נשכחות אך ניסתי להתעלם ממנה, קמתי,
לקחתי שמיכה נוספת ונתליתי בשביב תקווה שהקור בחוץ הוא הגורם
לגופי לבגוד בי.
|
כשהבחנתי בו, הוא עדיין לבש את המדים המאובקים, תיקו תלוי על
כתפו, נשקו על גופו כשגבו רכון במעט.
נדמה היה כי הנטל כבד עבורו אך אני ידעתי -
הנטל אשר נשא בליבו רב יותר.
|
הימים - נותרו רק בודדים
השנאה - מופנית לאלוהים
|
היא חיה אותך, נושמת אותך
מגרדת בשערך
מנקרת את עיניך
ויורקת על הדמעות.
|
כשאמרת לא אתן לאחר
לפרוט
על מיתרי ליבי
כשנשבעת לא אניח לחדש
לחלוש
על יצועי חברותי
|
לכשנשכב
תעצם אחיזתך
פעם נוספת
|
שרועה על רצפה שתויה אהבה
הרדיו מנגן את השיר שלך
|
שפתותי
טועמות בלחש
את טעם שפתיך
שנדמו.
|
|
|
חטול?
כטול?
חטול?
כתול?
חתול? |
|
