|
כאשר הלילה כבר מזמן לא כאן
ומילים שנכתבו כבר עבר זמנן
ומה שנותר הוא רק את
|
הותרת בי חלל,
חלל גדול משאוכל לשאת.
והוא זועק
רוצה למלא את חזי הריק.
|
קחי את זה שלב אחד קדימה
לזרום עם התחושות למקומות -
שבהם אף פעם לא היית.
|
|
|
לילה ואני
נרדמת,
נכנסת לצט' לדבר
עם החברה,
והופס... איזה
פלא, אני כבר לא
נוחרת!
זו עם הכרית על
הראש |
|
