|
ורק הרוח הנמוכה שוכחת לאיטה,
שחיים, חיים אחרים היא פעם בקשה
|
כן, זה הירח שתלוי לכאורה,
בין חלונך ובין גופך המתערטל,
מתערטל מאין ברירה,
כי המילים כולן פרחו לארץ רחוקה
|
שאוזניך יאטמו ומבטך יתעמעם,
אתה מחפש משהו קרוב,
כמו הכוכב שרצית פעם להיות
|
וההוא, המנמנם בקצה, הוא, הוא השומר,
שנתן לה לחדור ללילות,
לצרף <עבורי> חלומות,
לארוז <עבורי> מזוודות.
|
והכרתך כריצודי אורות הנרות,
המוזות השותקות,
כשהזמן דורך במבטך,
כשעצמי הקטן מתוכך,
עומד חסר אונים למולך
|
אש, ירח מתעטש,
בבוץ דממת הלילה מתפלש,
גמד קטן מול ענפי הזמן
|
על סקיצת הדיו - לקח ראשון,
תלמד לקחת אוויר ולנשום
|
|
|
- "אדוני הנשיא!
היפנים מתכוונים
להפציץ השבוע את
פארל הארבור!"
- "מה זה, גנרל?
אני לא שומע
אותך... היפנים
מתכוונים להציץ
לפאר הרב?הוא
יהודי? אני לא
מכיר אותו בכלל.
מה זה מעניין
אותי?!
מאחורי הקלעים
של הפוליטיקה
האמריקאית. |
|
