|
89143429
When no one is watching
Its just you and the wind
When the masquerades are over
Who are you then
Take a look inside your heart
Cause whatever remains
Is who you really are
ronnie freeman -
לפני שנים רבות, על אי לא רחוק מכאן, הייתה עיר. עיר לא גדולה,
ולא קטנה, עיר רגילה לכל הדעות. בעיר חיו אנשים. אנשים לא
גדולים, ולא קטנים, אנשים רגילים לגמרי. טוב, אולי לא לגמרי
|
חזי גר על כוכב די קטן ממש מחוץ למערכת השמש. לא היה לו רע אף
לא פעם אחת בכל 294 שנות חייו הקצרים.
|
זה היה בצהריי שבת אביבית אחת, מתישהו בסוף אפריל. ירדתי
מהאוטובוס בתחנה מתחת לחצר בית הספר.
|
אני כאן, יושב, מחזיק את האוויר בפנים, לא נושם. עוצם את
העיניים, לא רואה.
|
כנראה שזה בגלל שחורף עכשיו, וכל כך קר שכולם סגורים בבתים.
אבל אני, אני חייב לצאת, חייב את החופש.
|
אבל מה שבאמת משך את תשומת לבי אליו היו העיניים שלו. בצבע
ירוק בהיר וממש חזק אפילו קרוב לצהוב, שפשוט דורשות שיביטו
לתוכן.
|
Each time I see you laghuing
I feel a knife slashing through my heart
|
And as I fall
Into a deep long sleep
Each time I crawl
Into my skin of sheep
|
You can storm me with stones
And leave me there lying
You can break all my bones
I will surly be dying
You can spit at my face
And shout lamed at my ear
I'll be silently digraced
I wont shed a tear
|
How can pepole be so cruel
|
It can only be felt
A pain that's so great
|
Secure and locked in metal chains
Screaming out all through my veins
Imprisoned soul in flesh made chest
With a heart locked in an endless quest
|
these madened eyes the truth they see
my soul has wings, theyre painted free
|
A perfect smile
Never stops laughing
Standing tall
And always dancing
|
מה יכולתי לעשות איתך
רק רציתי לאהוב אותך
תמיד להיות איתך
שלך
|
את לא תדעי לעולם
עד כמה שנאתי כשבכית
שמישהו אחר את רצית
|
אני רואה את פניך
את החיוך המקסים
כששוב אני עושה את הצעד הראשון
מעבר למפתן דלתך
|
חבקי אותי ברוח דמדומים ימית
אקח אותך בזרועותיי
אל תוך חייך
|
לרדוף אחרי מה ?
אני שואל בהפתעה
אחרי רוחות רפאים
עונה לי הקול
רוחות רפאים,
איזה רוחות ?
|
את האש שבעיני
את לא תוכלי לכבות
לא את ולא אחרת
לא תגרמו לי לבכות
|
שלי או לא שלך
רק אגו מנופח
מרגיש לבד כל כך
איתך או לא איתך
|
מאחורי דלת סגורה
האמת תמיד שותקת
לא יודעים כלום
כי שכחנו איך לשאול
|
בעיניי רוחי בלילה חם
רוחות פרצים אל מול הים
קר וחשוך, עומד אני שם
|
צווחה משתיקה את מה שעד עכשיו צעקתי
ניצוץ בעיניי מסגיר שעד עכשיו צחקתי
|
הזריחה באביב, כמו קריאה מרוחקת אליך
משאירה געגוע לטעם שפתייך
חומה הקלוש מלטף את עורי
לא מצליח למלא את מקומך לידי
|
שוב מתעורר מחלום
מנסה להחזיר נשימה יבשה
נאחז בשברי אהבות
רק כדי לא לאבד את התחושה
|
ידיי רדומות, רגליי לא יכולות לזוז.
גופי כולו מזיע, ועיניי פקוחות לרווחה.
|
כואב כל כך
האם את קיימת ?
|
And as I take the next step
Into the great wide nothingness
|
Full of hatred.
Full of anger.
Full of pain.
|
זוכר איך הבטתי לתוך עיניך הנוצצות ממרחק ששמור רק לאנשים מאוד
מיוחדים
|
כן זה נכון, יכולתי לעשות משהו אחר עכשיו, אבל אני רוצה להיות
פה עכשיו ולא לעשות כלום. כשגלי הים עולים ויורדים מולי
בהרמוניה שרק הטבע יכול לעשות, ואור השמש השוקעת ניתז מעליהם
לתוך עיני. מסנוור אותי, אבל אני לא יכול להסיט את ראשי,
מהופנט.
|
שאלות שלא יוצאות מהראש.
מחשבות על העתיד, זיכרונות מהעבר.
הכל נראה כמו חלום אחד ארוך, חלום בלהות שנמתח לנצח.
הכל כאילו בהילוך איטי.
|
|
כבד אנשים
גדולים
ומפחידים, למען
יאריכון ימיך
עשרת הדברות,
הדור הבא
|
|