[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
נעלמו ריחות אביבך, מתרחק,
ורק שובל ארוך אינסופי
השתרך אחריך.

הרהור
מנקה רחובות, מטאטא בנחת
גווני אודים עיקשים,
שאריות להבות אחרונות,
זכר למדורות הלילה שעבר.

אהבה
בלב החיים,
בלא מילת הכנה,
הופקדה בידי
מתנת אל נפלאה,
אתה.

הרהור
דומה שציפורי הנוד צבעוניים יותר השנה,
צליל מנגינתם זורם בעורקיי,
מזכיר קסמיי אביב אחר.

אותך,
שברק הכניס בסערה אל חיי,
ורעם הוציאך מהם בחטף,
חשקתי וחלמתי,
רציתי ורקמתי.

אהבה
אוהב את כולך,
על כל חלקיך,
אם רק את אהבתי תיקח.
אגמע בצמא
כל מילותיך,
אם תאבה להעניק לי אותן.

נעורי פסחו עלי.
חלפו ימי ילדותי.
שובבות, קלות דעת, פזיזות,
נטשו בתוגה את חובי.

אהבה
הוא גילה את האישה,
זו האבודה, שנשכחה.
חשף את הנשיות,
ששכנה כך - ללא מהות.

אהבה
נתת לי הבמה השלמה,
אתה, כינור שני, מפליא מנגינות,
כנר, צ'לן, מנעים זמירות,
פורט על קלידים, על קלידיי
לתפארת.

אהבה
ביקשת מילים - אמירה מסכמת,
רצית לשמוע תמצית תכליתית
ואני בשלי - מחרישה, מגמגמת
הניתן לתרגם רגשות לעברית?

הרהור
גלים גלים חולפים ימיי,
מגביהים, מנמיכים,
אינם מרפים

דיאלוג
- איני רוצה עוד לחפון שדייך.
- ידעת - היו הם תמיד רק שלך.
- לא אגע לעולם עוד במותנייך.
- מותניי התקשו - איבדו השמחה.

הגות
עיגולים בהירים עטופי הילה נסתרת,
סובבים סביב צירם, מקיפים, נוכחים.

אהבה
התחלה.
ניחוח תינוק לאחר אמבטו,
ריח אדמה לאחר היורה.
ניצן מגיח לאוויר היקום.

אהבה
פוסעת לאחור,
מביטה ממרחק.
דומה שצלילים וצבעים
נראים אחרת
אם רק
מאפשרים להם להתמזג בעצמם.

הגות
שלחי אורך ללא אותם ספקות,
שליוו את חסדיך עם הנץ החמה.

ארוטי
ואנו,
שני אנשים כה בוגרים,
ילדים, אבודים, נעלים, עלובים,
דורכים במקום בו אנו עומדים,

ומצפים.

אהבה
פרקת אותי באיווחה,
ניפצת למיליון רסיסים,
אל סלעים חותכים, דוקרניים,
והיתי לעפר ואפר.

געגוע
השמש מאותתת במזרח,
מערסלת בקרניה את מותניי,
שעייפו כמעה
וכל שמבקשים
הוא חיבוק אמיתי

הגות
צפירות עשן מיתמר צהבהב,
בניינים נושנים קלופי קירות.
אנשים בודדים פוסעים לאיטם.
מנותקים.

טאנקה
ילד קטן דוחף עגלה,
בובה מסמורטטת
עיניו למרחב,
תרות - אין כיוון.

אהבה
כל שצריכה לעשות כשזקוקה
להיות לידך, להרגיש את כולך,
הוא למצוא לי פינה בודדה, שקטה,
לעצום את עיניי בתנוחה נעימה

אהבה
מתפללת אליך,
אלוהי,
אנא, הסר מעלי
אש רגשותיי,
פן תפרוץ מתוך עצמותיי
ותשרוף את ביתי עלי.

לאהוב אותך.
לחבוק, לחוש, ללטף.
לאהוב אותך.

לאהוב אותך

לחבוק,
ללטף,
לחוש,

לאהוב אותך

ארוטי
הלהטתני אהוב, שרפת קרביי,
אחזו זרועותיך את שפעת שדיי.

אהבה
התחברות לכל נים, לכל תו ברוחך,
הזדהות עם אמונותיך, צרכיך, דרכך,
הבנה עמוקה את תפילותיך, חזונך.

אהבה
ואני בשלי - מחרישה, מגמגמת
הניתן לתרגם רגשות לעברית?

ארוטי
נפתולי אונך בינות חדרי,
ליטוף כפותיך על פני שדי,
מבע עיניך נשקף מעיני,
פעימות ליבך בעורקי,

לאהוב אותך ממרחק מכופל,
ממקום בו שורה התרבות.
לאחוז בחוט הארוך המוביל,
את ליבי לליבך הדווי.

אכזבה
את מתק שפתי,
חן מילותיי,
פסגות חלומותיי -
נתתי לך.

בדידות
משב רוחני חולף
דרכי בניחוחות גשם.
עלים בעצים מזמרים
את שירת המטר הקרב,
ציפורי הנדודים סיימו
לארוז מטלטליהן,
מתכוננות למסע הבא.

אהבה
סגור לבך פתח נא בפניי,
אמור את שאצור בך.
אכפר חטאיך,
אטהר אותך,
אהיה לך משענת קנה איתן
בימים של כעס ותוגה.

הגות
שיכרון חושים ברדיוס אינסופי,
את גלגלי רוחי מניעים,
שושנת הרוחות מנתבת - עושה בם כרצונה.

ארוטי
סער תשוקתי
אליך
אין כוח לו יוכל
סער הדמי
בי השרשת
לא ישקוט
לא נדם

ליבי מתמלא על גדותיו
יערות, אגמים, עתיקות.
נשמתי סופחת,
תרבות, אמנות.

מעיין צלולים מימיו נובע עמוק בתוכי,
משקה מטובו,
מנעים קרירותו,
מפכה בעדנה.

הגות
בן כה רציתי, צלם מצלמך,
גדול, מחמם העולם בדמותו.
בן רק שלנו - שלך ושלי,
יזרח לנו אור בשנים הבאות.

אודה
ענוגה, וורדרדה,
מלאכית בדמותה.
מנעימה בהיותה
משקפת חן-חייה.

העיניים נסגרות אחת אחר השנייה,
מביטות בי במבט כעוס משהו,
כאומרות לי - דיייי!

אהבה
חיה את געגועי וכמיהתי אליך.
געגועים שלעיתים צורבים עד דמעות
ולעיתים מביאים אותי לפסגת התחושות.
פסגה שלא ביקרתי בה עד עתה.

אהבה
עוצרים לפרקים, בוחנים כל תו,
לומדים קימורים, בוחנים קווי מתאר.
משרטטים תווי אופי, חוקרים, שואלים,
מסמנים את הגבול שהולך ונעלם.

אהבה
טווייתם ביד אמן,
על גוניהם הבהירים,
קרבוני לאותה תשוקה
של צהרי יום שרבי לוהט.

אהבה
לא צריכה סרט,
לא צריכה מסעדה,
לא צריכה אנשים,

כי יש לי אותך.

הגות
כפות ידיים שלוחות,
תרות בינות הסבך
אחר מגע מרפרף

הגות
ואני כמהה צפונה,
תוהה,
מבחינה בסטיית הזווית,
מתמקדת ביחסי הגומלין
בין השגיאות והצפון.

אהבה
המושג "סימטריה" שהיווה נר לרגליך,

שב למימדיו הרגילים,

מותיר אחריו שובל ארוך

של סימני שאלה וקריאה,

ובסופו נקודה בגופן אריאל 36.

סתיו ושלכת בנתיב חיי.
רוחות מערב מבשרות
ציפורי שיריי וסיפורי גווניי,
אפרפר, אדמדם, נוטה לכתום.

פס זהוב
חותך התכלת,
ספינת דייגים,
קצף איוושתה.

הגות
שולחת כנפיה חובקות קרן תועה,
קוראת בשמה אל הד רחוק באופק.

הגות
תינוק לו יהי לנו

פרי אהבתנו.

פרי אהבה ראשונית, אמיתית, רעננה.

הרהור
תלתלי ערמונים במורד צווארה,
מרחפים את עורה החלק,
מזמרים ניגון מוכר


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אהבה
חברים באים והולכים.
אלו הן דרכי החיים.
זורמים בשבילים,
משתכשכים בפיתולים,
עולמות חדשים מגלים,
יודעים גם כשלא שואלים.

אותך, מחמל נפשי,
חופנת בתוכי,
אוצרת בלבבי,
נוצרת מכל משמר,
משגיחה באלפי עיניים
נוצצות, בורקות מאושר,

הרהור
אנשים בודדים פוסעים לאיטם.
מנותקים.
עץ אחד - ירוק עד - מביט,
כמבטיח -
עדין אני כאן.

אהבה
אהובי, אבי ועוללי,
כמלח בתבשיל
של מרק מהביל,
משב רוח ביום שרב,
קשת צבעונית תלוייה על עב.




מתחכם, מה?


תרומה לבמה





יוצר מס' 27248. בבמה מאז 19/10/03 23:43

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרבקה גלבר
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה