|
מאיה. בעיניים אליהם לא הצליח להביט הוא זיהה משהו מהפנט. משהו
חי שמשך אותו חזרה אל החיים. 'לא היום' הוא שמע את קולו מתרץ
למגדל הרכבת. שוב. כמו בדיסק מקולקל. הוא עלה איתה לדירה -
וחי. שעתיים הם חיו ביחד. 'פשוט כל כך', חשב. לחיות.
שש בבוקר. "אני רוצה שתלך"
|
|
|
אין כבוד בין
אדם לאדם, אין
כבוד בין אדם
לסלוגנים!
בל נשכח- הדף
האחורי הוא כל
מה שתשאיר
האנושות אחריה.
זוזו לסטרי,
נביא זעם (מחיר
מיוחד לגימלאים) |
|
