|
"למועד הזה כעת חיה את חובקת בן
ותאמר אל-אדוני איש האלהים, אל תכזב בשפחתך"
|
חזיון הצטלבות השבילים
וכל האפשרויות מסתעפות.
דרכים, וזמנים, וצדדים,
אינסוף של היכול לקרות.
|
יושבת ולומדת בין כתלי בית המדרש
אותיות התורה בפיה מתוקות מדבש
יושבת ורכונה על לימודיה
שקדנות ללא לאות ועייפות בשתי עיניה
|
להיות נהר. מוטב-
ערוץ של נחל.
פזיז, קופץ,
דולג על שלוליות.
|
יש אנשים
בעלי רעיונות נעלים
הזקוקים לכל כך הרבה מילים
כדי לומר אותם.
|
תמונה לקוחה מעולם אחר.
כלום ניתן במילים לעצב חוויה?
כלום ניתן לשאול מעולם לעולם?
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
ואז המלצרית
אמרה "ומה עם
הטיפ" ואני
חייכתי אלייה
ושאלתי אותה
בתמימות מעושה
"רוצה טיפ?"
האחרונה חייכה
ל'כן' והשארתי
לה טיפ "בפעם
הבאה תגישי את
הסלט על בגט ולא
על החברה שלי!"
אחד ברגע
פוסט-נוירוטי... |
|
