|
"למועד הזה כעת חיה את חובקת בן
ותאמר אל-אדוני איש האלהים, אל תכזב בשפחתך"
|
חזיון הצטלבות השבילים
וכל האפשרויות מסתעפות.
דרכים, וזמנים, וצדדים,
אינסוף של היכול לקרות.
|
יושבת ולומדת בין כתלי בית המדרש
אותיות התורה בפיה מתוקות מדבש
יושבת ורכונה על לימודיה
שקדנות ללא לאות ועייפות בשתי עיניה
|
להיות נהר. מוטב-
ערוץ של נחל.
פזיז, קופץ,
דולג על שלוליות.
|
יש אנשים
בעלי רעיונות נעלים
הזקוקים לכל כך הרבה מילים
כדי לומר אותם.
|
תמונה לקוחה מעולם אחר.
כלום ניתן במילים לעצב חוויה?
כלום ניתן לשאול מעולם לעולם?
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
הבן-אדם נתנו לו
חוק על שמו, רק
לדרעי, נתניהו,
ואייכמן היה חוק
על שמם, טוב
אולי גם סשה
אלתרמן, אבל זה
לא באשמתה.
ד"ר מישה רוזנר,
מלבין פני יוצרו
ברבים. |
|
