|
"למועד הזה כעת חיה את חובקת בן
ותאמר אל-אדוני איש האלהים, אל תכזב בשפחתך"
|
חזיון הצטלבות השבילים
וכל האפשרויות מסתעפות.
דרכים, וזמנים, וצדדים,
אינסוף של היכול לקרות.
|
יושבת ולומדת בין כתלי בית המדרש
אותיות התורה בפיה מתוקות מדבש
יושבת ורכונה על לימודיה
שקדנות ללא לאות ועייפות בשתי עיניה
|
להיות נהר. מוטב-
ערוץ של נחל.
פזיז, קופץ,
דולג על שלוליות.
|
יש אנשים
בעלי רעיונות נעלים
הזקוקים לכל כך הרבה מילים
כדי לומר אותם.
|
תמונה לקוחה מעולם אחר.
כלום ניתן במילים לעצב חוויה?
כלום ניתן לשאול מעולם לעולם?
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
ניסיתי להכניס
לשלי שרוך מהאף
ולהוציא אותו
דרך הפה, ומה
קרה? בסוף האחות
בחדר המיון היתה
צריכה למצוץ לי
כי לשלי הרדימו
את כל הפה בשביל
להוציא את זה.
החבר של שלי. |
|
