|
בעידן הזה, תחת חלל הרשתית הגדולה
בערוצי תקשורת עיליים
אנו נתונים למתקפה.
|
היא רואה פיות בשנתה
ומאמינה לכל בערותה,
אם בשערות הערווה נחבאות נימפות
אז במעיינות ראש נסתרים
חכמים זקנים עטורי זקנים לבנים.
|
עצוב לי בראש
אם אכרות אותו
יצמח במקומו ענף דובדבן
אם תרצי תוכלי לאכול מהפרי
|
לעצום עיניים
כדי להלך בה
להיות שבר כלי
על השטיח בסלון
|
ארון הקודש קבור בעומק הרי החושך
העזים המכונפות כבר לא רושפות
רק פולטות אדי בנזין לא מהולים,
שן נשכחת בפה הרי הקווקז.
|
קרני האייל בעומק הבשר
סותם עורקים ישנים
מחריב ורידים דקים,
חש מדי יום את הכאב
הפה מתעוות
אך לא נשמע כל קול,
כלב משותק מגרד בצער את נתחי גופו.
|
כריספין שואל אם כלבי הים נובחים,
משנן אותי בעל פה
ושוכח.
|
הוא תיעד את מסעות הדובים
את האבק של דרום העיר,
יש חיות גדולות מאחורי יד לבנים
כוכבים מאיימים ליפול כל יום.
|
שדה חמניות לאחר הסערה
ילדי האצבעות רצים בין הרגבים
מחפשים גרעינים לקלות
|
יש מפלים זורמים
מעבר להרים
הם שוטפים את גופה
במכות קטנות
|
הנה היא יוצאת מהמאורה, נפלטת לאט אל התחנה הצהובה, מתנשמת
מדרכה, היא עוצרת בשנייה האחרונה מולי.
בתוך עיגולי הזכוכית בתחנה יושבים מוצגים מאובקים של מוזיאון
המדע ופוחלצים של גן החיות, אפשר כמעט בקלות להתעלם מהם.
|
|
|
מה הכפתור הזה
עושה?
המלנכולית,
מגלה עולמות. |
|
