|
קרס שערות חלודה
דגה זיעת בוקר שבת מתוקה
|
נגוני שדות זהב וערוות פחם
יהדהדו בנקיקי ראשך
העמוסים בעורבים המקוננים
את בהלת העפר שעדין לא כיסה
שמיכת הטלאים שלך
|
אוחזת במחזיק מפתחות
שפורץ את האזעקה המייללת
כל לילה ללא סיבה
יש לך שם תפילה קטנה שלא עוזרת
|
זאת ארץ אוכלת יושבה ושכניה אתה מפתיר
ולועס עוד ביס ססגוני בכריך המיונז שלך
התבונה עוד תנצח, אתה מגרד מקצות ציפורניך
את דיו המחשבות של המאה ה-18
|
|
|
"בהתחלה, מה זה
שנאתי אותו, אבל
אחרי שפתח אותי:
ווה ווה!"
משפט שנקלט על
ידי שומע תמים
באוטובוס |
|
