|
 שלח עייניך אל אור השמש ולא תראה את הצללים... |
אם רק היה לי את האומץ
ללכת לישון ולדעת
שלעולם לא אזכה לחוות
את אותם הדברים שהעלו
חיוך על פני פעמים כה רבות
|
זו אני, מוצגת כתמונה ששווה פי כמה וכמה מאלף מילים
מצוירת בשחור לבן,
מחכה שתכניס מעט צבע בנגיעת מכחול
|
|
|
מהו מצח לעומת
הנצח?
צרצר. |
|
